שערי תשובה/אורח חיים/תסא

שערי תשובה אורח חיים תסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) נמשכים. עבה"ט וע' בנ"ב מ"ת סי' פ' שאם שיבר המצה בעודה חמה וראה שאין חוטין נמשכים כלל א"צ לעיין אם קרמו פני' וכן אם יש לו ספק למראה עיניו אם קרמו פני' הטיב אם לא מותרת שכיון שאין חוטין נמשכים ממנה כלל בפריסתה ודאי קרמו פניה אבל אם כבר נצטננה המצה זמן מה וא"א לבדוק שוב אם חוטין נמשכין כי בדיקה זו לא שייכא אחר שכבר שהתה זמן מה אחר שמוציאה מן התנור ונצטננה ורואה בה עכ"פ ריעותא מבפנים שמורה שלא נאפית יפה מבפנים או יביט בפני המצה ואם יראה שודאי קרמו פניה ואין שום ספק בקרימה יש להתיר אבל אם גם בקרימה של המצה יש לו ספק אם זה מיחשב קרימה או לא הוה ספק כרת ואסור אפילו בהפ"מ ושמחת יום טוב ולא עוד אלא שבמצות העבות כאשר נצטננה ששוב א"א להבחין אם חוטין נמשכים ואנו רואין בה ריעותא מבפנים בענין שיקרמו פניה משני צדדים צד עליון וצד התחתון אבל אם קרמו פני המצה משני צדדים קרימה מעליא שאין בה ספק יש להתיר בלי חשש וגימגום כלל ובאותן מצות שהשאלה עליהם שכבר היה יום ג' לאפייתן שוב לא אפשר לבדוק במשיכת חוטין ואם ראה איזה ספק וגמגום בקרימתן יפה הורה המורה לאיסור עכ"ל:

(ב) שרויה במים, עבה"ט וכ' בר"י דהסכמת האחרונים דוקא במים קרים ולא בחמין ולא נימוחא מיהו נראה שזקן מופלג או חולה יכול לפרר כזית המוציא וכזית מצה דק דק בלי שום משקה לאוכלם דבכה"ג פסק לעיל סי' קס"ט דמבר' המוציא ובהמ"ז ושמעתי שכך היה נוהג גדול הדור מהר"ח אבלועפיא ז"ל לעת זקנתו עכ"ל:

(ג) מקום. עבה"ט וע' בשו"ת ושב הכהן סי' מ"א שמ"ש הב"ח שחמץ שנגע במצה שבתנור אוסר הכל הב"ח לשיטתו דאפילו בכחוש אסור אך לפמ"ש אם נאפה כראוי כשנגע החמץ אינו אוסר אלא כ"נ וה"ה במצה שנתכפלה דינא הכי ומהש"ע משמע דאף כשלא נאפה כראוי אינו אוסר אלא כ"נ ולענ"ד לחלק כמ"ש ע"ש וע"ש סי' ל"ט וסי' מ"ה בחטא שנמצאת במצה אפויה אם אין הפ"מ יש להחמיר לאסור כל העיסה אם אין להסתפק שמא בא לשם קודם שנאפה המצה כראוי א"צ רק כ"נ או כ"ק כיון שהאיסור וההיתר כחוש אבל אם י"ל שבא לשם כשעדיין המצה לא נאפה כראוי יש לחוש להסוברים דחמץ מפעפע ע"ש וע' בתורת יקותיאל סי' צ"א:

(ד) נפוחה, וע' בדבר שמואל סי' רל"ד במצות הדקות שלנו אין לחוש לאבעבועות וחללים הניכרים מבחוץ וכפנים כדרך רובא דרובא הנעשים מחמת האור אפילו בנילושים ע"י זריזין בלי שהיה כו' שהרי סופגנין פירשו כספוג מלאה חללים ואפילו אינם רק קרומים דקים רק קצת בעובי אין לחוש ונפוחה באמצעיתו היינו שנפרד חצי עובי העליון מהתחתון או שהוגבה למעלה מקרקעית התנור אמצעיתא של גוף המצה דזה וזה שכיחי במצות העבות קצת ע"ש וכ' דמ"ש הפוסקים לנקר המצות כדי שלא ינפח אינו משום שהנפיחה סי' לחימוץ כנפח החמץ בהיותו עיסה דא"כ איך מחלק בין נפח הקרומים הדקים כו' ובסי' שע"ד האריך בזה קצת וכתב שאין הניקור שלא ינפח מחמת שהנפיחה סי' לחימוץ שהיה בו בכח אלא לסיבה שלא יחמיץ שע"י הנפח במצות העבות כדלעיל אין האור שולטת יפה ואין נאפות כהוגן כאשר אנו רואים בחילוק מצות עבות הנפוחים באמצעיתא והחצי העליון אינה נאפית בתחתון ובזה ראוי להחמיר כמהרי"ל משום גדר או גזרת סופרים כההיא דנכפל' בתנור או שוכבות זע"ז אבל באלו הרקיקין שניכרת האפייה שוה בכל חלקיהם אין חילוק בין קרום דק לעב קצת יותר או בין בועה הניכרת מצד א' לבועה הניכרת מע"לע ע"ש וע' לקמן סקי"ז:

(ה) יגעו. עבה"ט בשם תשו' בית יעקב שתלמיד הגאון מוה' העשיל ז"ל אמר לו כשאירע שאלה מענין נפיחה לפניו היה מצוה לבני ביתו להורות הוראה זו ולראות אם אין הנפיחה נראית משני עבריהם כו' ע"ש:
הג"ה (ונראה שמ"ש שהיה מצוה לב"ב להורות הוא שפת יתר שלא בדקדוק כי ח"ו לתלות בוקי סריקי בהגאון ז"ל שמסר ההוראה בזה לב"ב אך הכוונה לומר שהיה סומך על ראות עיניהם והבחנתם בעסק הוראה זאת כדת הנשים שהם רגילות במעשה אופה והם ידעו ביותר להבחין ולהבדיל בין הנפיחה שמחמת האור ובין הנפיחה שמחמת החימוץ וכאשר עושים המורים לפעמים כשנמצא בעופות איזה שאלה וריעותא באברים שבחלל הגוף או בעצם מעצמות העוף כשהובא לפניו ערום בלי לבוש מבשר וצריך לדעת מה טיבו דרכם לשאול בנשים אשר עוסקים בזה ובקיאים בתרנגולים וסומכין עליהם בענין אבל לא בהוראה וע' בחולין פא"ט דקאמר מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולים וגם מ"ש שצוה לראות משני עבריהם נראה שהיא עפ"י פירוש הב"ח שנפרד חלק התחתון מן העליון והיינו במצות עבות שהיו רגילים בהם אז וע' בבית יעקב שם מ"ש שראה ששמע תשובת הגאון מהר"ש בהגאון מו' פייבוש ז"ל כו' הנה התשובה ההוא שראה הב"י היא נדפסה בשו"ת מקום שמואל סי' ס"ח שהעתיק מכת"י הגאון מהר"ש ז"ל (שהיה רבו של הגאון בעל מג"ש ז"ל) יע"ש שכתב ששמע מהר"י כ"ץ ז"ל (הוא אא"ז הגאון בעל שארית יוסף) שהיה כל ימיו אב"ד בקראקא שהתיר אפילו מצה נפוחה באמצע כמו אצבע כו' ובשם מהרי"ל מפראג כתב דאין חושש כלל לנפוחה כו' ע"ש ומ"ש במקום שמואל על הח"י בראיה שכ' בשם מהרי"ל מלחם הפנים דקאמר כיון דאפי לה נפחא ולא אאמין שיצא מפי חכם דהתם לאו בנפח מתוך המצה מיירי כו' ע"ש הנה הרואה יראה דבריו אלו מפורש יוצא מפי גדול הדור מו' שמואל אבוהב ז"ל בתשו' דב"ש סי' רל"ד ושע"ד שכתב ראיה זו וכ' בסי' שע"ד שאין לחלק דהנפיחה גבי לחם הפנים הוא בכל הלחם דאיפכא מסתברא כו' ע"ש וע' בשו"ת אא"ז מהר"מ מלובלין סי' ס"ה ע' בבר"י שכ' בשם תשו' מהר"ם זכות שכ' בשם מהר"מ באסן דמצה נפוחה לאו ברקיקין מיירי אלא במצה שעבה קצת ויש ממש באמצעיתא ומהר"ם זכות הסכים עמו וע' בדבר שמואל שדחה בשתי ידים דברי האוסר ברקיקין ג"כ עכ"ל הבר"י ונראה שגם היא מסכים לזה וכן המנהג כאשר כתבתי בפנים): ע"כ הג"ה:
וכבר כתבתי שהדבר שמואל כתב שברקיקין אין חשש נפוחה וכן נוהגים עתה שלא לדקדק כלל במצות רקיקין רק כשרואה האופ' בביאת המצה לתנור היא מנפח ועולה כדרך עוגות חמץ והם בקיאים במעשה ידיהם להכיר אי הנפוח מחמת חימוץ או לא אך במצות עבות קצת יש ליזהר ולדקדק בחילוקים שנזכרו בפוסקים ובמקומות שאוחזין מעשה עבות בידיהם מוטל על המורה למדרש בפרק' שיזהרו שלא תהיה עבה טפח וגם שאם יהיה שם איזה נפוח או בשעת שחיקה אם המצה ימצא בפנים מקומות שיש להסתפק בהם אם נאפית כראוי שיעשו שאלת חכם ולא ישענו על בינתם ובארצינו האידנא אכשור דרי דרובא דעלמא מונעים עצמם מלאפות מצות עבות רק אופין רקיקין ואשר צריך לשחיקה טחנו ברחיים או דכו במדוכ' אך אם אירע ברקיקין שנראה בה שמקום הנפוחה אשתני לגריעותא ופני' איננה כשאר פני מצה זו יש לספק בה אם נאפית כהוגן כשאר חלקי המצה יש לאסר' ולנהוג בה דין מצה שנתכפלה וכן נראה מדברי הדבר שמואל שהבאתי לעיל סעיף קטן ט"ו ע' שם וע"ש בדברי שמואל שנראה שנוטה לומר שהחימוץ בזמן אפיי' אפילו יהיה ודאי אינו כי אם חמץ נוקשה ולפי רוב הפוסקים שהוא דרבנן יש להקל בכפילת המצה או נפיחתן כשנולד איזה ספק וצריך עיון בזה ויש להחמיר במקום שאין הפ"מ וע' בשו"ת חינוך ב"י במצה נפוחה או שלא נאפית כראוי ושחקו אותה כראוי על מורג חרוץ שקורין רי"ב אייזי"ן אסור אח"כ לפרר על אותו הריב אייזן מצות אחרות לכתחלה עכ"פ שא"א לנקותו היטב מפרורין וכמו שאסור ע"י הגעלה וע' סי' תנ"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף