חק יעקב/אורח חיים/תסא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חק יעקבTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תסא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כשיסיקנו. ואף שתנורים שלנו נעשו מלבנים הנשרפין בכבשן ויש להם דין כלי חרס שאינו יוצא מידי דפיו מ"מ מהני היסק כיון דהסיקן מבפנים ולא חייס עלייהו דלמא פקעי וכמבואר לעיל סי' תנ"א סעיף ב' ובסעיף כ"ב ס"ק ס"ג מדין תנור של בית החורף ועיין בסולת למנחה כלל מ"ו דין ח' מדין הקדרות של מתכות שקבועים בבית החורף:

(ב) שילכו הגחלים על פני כולה. וכ"כ בי"ד סי' צ"ו וכתב במ"א ואם ספק לו אם הלכו הגחלים על כולה יש לאסור בדיעבד אף אם הסיקו כמה פעמים אף שלא כיון להתירו לצורך פסח יש להתיר בדיעבד ע"כ ואפשר שזה ג"כ טעם המנהג הישר שכתב הרב בסמוך לחזור להסיק לצורך אפיה כדי שיסיק שני פעמים דאלו נשאר פעם ראשון מקום א' מבלי גחלים ולאו אדעתיה:

(ג) להטיל בו קרקע חדש. וכתב המ"א וז"ל וקשה דהא צד העליון שבתנור בולע ג"כ מחמץ ונ"ל דכשמסיקין לאפות מתלבן ע"י השלהבת אבל כוביא שע"ג התנור כיון שאין מסיקים בתוכו אם רוצה להשתמש בו בפסח צריך להטיח מכל סביביו ולמעלה עכ"ל וכה"ג יש לנהוג במה שאנו קורין רע"ר או שענ"ק טי"ש להטיח כעובי אצבע כל סביביו וכן ע"ג כירה. ויש נוהגים להתלבן הרע"ר ע"י גחלים וכה"ג וכן ראוי לנהוג כל השנה בין מאכלי חלב ובשר:

(ד) טוב וישר הוא לחזור ולהסיק. ומדכתב הרב טוב וישר הוא משמע דליכא חיוב מדינא רק מדרך הטוב וישר הוא מכאן דקדק המופלא מו"ה וואלף הורויץ סג"ל דיין בד"ר אם שכח להסיק ולהכשיר התנור קודם י"ט וצריך להכשירו ביום טוב דמותר לעשות הכל בהיסק אחד ושלא לעשות הבערה שלא לצורך יו"ט וכמבואר לקמן סי' תק"ט לענין ליבון ביום טיב כלי ברזל שאפו בו פלא"דין וע"ש ה"ה הכא רק שיסיק היטב עד שילכו גחלים על פני כולה ונכון הוא:

(ה) לצורך אפיה. ונוהגין להמתין עד שיצטנן קצת התנור וכ"כ מ"א:

(ו) של חרש חדשה. משמע אבל ישנה אין לאפות בה אפי' על ידי ליבון דחייס עליה דלמא פקע כ"כ ב"י בשם רבי' ירוחם ואחר זה נמשך הלבוש אכן באמת יתבאר לעיל סי' תנ"א סעיף א' גבי כוביא דהוא הטפקא שבכאן דאם דרכו להסיק מבפנים דמהני הסקה להכשירו וע"ש ס"ק י"ג שכן משמעות כל הפוסקים שהבאתי שם ומ"ש כאן חדשה לפי שלא מיירי כאן מדין ההכשר וכמ"ש הב"י ג"כ תחלה לפרש דברי הטור ושכן הסברא נותנת דלא כר' ירוחם שאחריו נמשך הלבוש:

(ז) יש אוסרין. וטוב להיזהר בדעבד אם הדביק ואח"כ הסיק תחתיה כתב הסמ"ג והכלבו והגהת מיימוני הובא בב"י וז"ל ולענין דעבד צ"ע שמא האור שולט במצה קודם שיעור מיל ומכל מקום נכון להחמיר עכ"ל (וע"ל סי' תנ"ט ס"ק ט' כתבתי בשם הפוסקים דבמקום חמימות מחמיץ אפי' קודם שיעור מיל וצ"ע) ומטעם זה היה נ"ל להקל בדעבד אם שמו מצה על הנייר תוך התנור לאפות אותה עם הנייר דודאי שולט החמימות דרך הנייר מהרה ולא הוי הפסק וכה"ג כתב הט"ז בי"ד סי' ס"ה סעיף ב' דמותר לצלות הכבד שהיא מוכרכת בנייר ולא אמרי' דנייר הוי הפסק אם כן ה"ה כאן ואף שיש לחלק בכמה גוני בנדון דהכא מ"מ ממשמעות הפוסקים שכתבתי דאין לאסור בדיעבד בטפקא בהדביק ואח"כ הוסק אם היה ידעינן שהאור היה שולט קודם שיעור מיל אם כן בנייר הדבר נראה שהאור שולט בה מהרה ואינו מחמיץ וכל זה בדיעבד אבל לכתחלה יזהר בכל זה:

(ח) שלא לעשות חררות ברמץ. וכתב בכ"ג וכ"ש שראוי למחות שלא לאפות מצה בחמה וכ"כ ריא"ז דאם עברה ולשה אינו יוצא ידי חובתו בפסח עכ"ל משמע דמצה אינה אסור' בדעבד משום חמוץ ואף לפי מ"ש לעיל סי' תנ"ט ס"ק כ"ו בעברה ולשה תחת השמש יש לאסור המצה בדעבד היינו במקום שאין חום השמש שולטת כל כך כדי לאפות הלחם מה שא"כ אם החום שולטת כל כך לא תחמצה כלל כי נאפית אצל חמימותיה כמו תוך התנור ושרי וקרוב לתנור דאסור כיון שלא נאפת כתקנה וק"ל אך אסור לעשות כן ואינו יוצא י"ח מצה:

(ט) אין חיטין נמשכין ממנו. אע"פ שנפרכת כשמטלטלין אותה אפ"ה יוצאים בה כל שאין חטין נמשכין ממנה כן הוא במנחות דף ע"ח ע"ב וכ"כ המ"א:

(י) יוצאין בה. אבל כשהחיטין נמשכים ממנה אין יוצאין בה ידי חובת מצה משמע דבכל מקום מותר לאכול ואין בו משום חימוץ וכן משמעות לשון הטור והרמב"ם ושאר פוסקים אכן מדברי הרב בהג"ה משמע דיש חשש חימוץ כל שלא נאפי' עד שאין חוטין נמשכין ממנה. (אף דמדברי מהרי"ל עצמן אין הכרע לפרש כן וכמ"ש הב"ח) וכ"כ המרדכי פרק אלו עוברין דישרפם מיד וכן נהגו העולם לאסור המצה כשחוטים נמשכין ממנה ואם אין יכול לעמוד אי חוטין נמשכין המנו או לא כתב בתשו' שארית יוסף סי' מ"ח שיש לאסור מספק ע"ש ואע"ג דע"פ הרוב המצות שלנו שבאים לפנינו נתקרמו פניהם מכל צד ואז ליכא למיחש תו לחימוץ וכמ"ש תוס' במנחות דף נ"ז ע"ב וכן משמע בש"ס שם דף ע"ח ע"ב. מ"מ י"ל דלא מיקרי קרמו פניה אלא כשנאפי' כ"כ שאין חוטין נמשכין ממנה וכמ"ש המרדכי פרק אלו עוברין וכן משמע מלשון פירש"י בפרק כל שעה וע"ל ס"ס תנ"ד. ומ"מ אם תוחבין האצבע תוך המצה ואינו נדבק בה עיסה נ"ל דתו לא מחמרינן דכה"ג ודאי ליכא לספוקי בחוטין נמשכין ממנה:

(יא) ויש ליזהר שלא יקחה מן התנור קודם לכן. ואם לקחה קודם לכן כ' הט"ז דיש לאסור אף בדיעבד וכן עיקר דלא כתשו' נחלת שבעה סי' י"א שרוצה להתירה דיעבד ואין דבריו ברורים כלל כי ע"י החמימות תתחמץ מיד כמ"ש הט"ז אכן אי יש להסתפק אי חוטין נמשכין ממנה כגון שנתקרמו פניה קצת אז אפשר לצדד להתיר אם החזירה מיד ושלא להחזיק איסור שהי' חוטין נמשכין ממנה קודם שהחזירה ועמ"ש בסמוך ס"ק י':

(יב) יוצא אדם במצה שרוי'. וכתב המ"א ודוקא דיעבד או לזקן או חולה אפי' לכתחלה ואם אי אפשר לו לאכול השרוי במים שרינן ליה אף השרוי ביין ושאר משקים ובשאר כל אדם אף דיעבד אינו יוצא בשרוי ביין או במשקין ובכל זה אין חילוק בין מה שמברכין עליו על אכילת מצה או לאפיקומן ועיין בב"ח לק' סי' תע"ה מ"ש גיסי הרב בסא"ז:

(יג) אבל אם בשלה אין יוצא בה. ולאו דוקא בשלה אלא ה"ה בשרוי לתוך הרותחין כ"כ הפוסקים בשם הרוקח וכתב במ"א דאפי' בכלי שני יש להחמיר ונראה דה"ה בכבוש מע"ל אף בלא נימוח דכבוש כמבושל וע"ל סי' תע"ג מ"ש בדין מרור הכבוש:

(יד) לא נאסרה. פי' מטעם ריחא אפי' אם בלולה בשמן וכמ"ח בספרי מנחת יעקב כלל ל"ה ס"ק י"א ומ"מ אותו מקום שעמד החמץ בתנור צריך היסק כדי להכשירו אבל שאר מקומות בתנור א"צ הכשר דאין מוליך ומתפשט בליעתו הכחוש בלי רוטב בכולו דאם ל"כ אף המצה תאסור מבליעתו וק"ל:

(טו) כדי נטילת מקום. מהרש"ל וב"ח מחמירין לאסור כולו אכן מדברי הטורי זהב והמ"א נראה שמסכימים לדעת הש"ע כיון דליכא למיגזר משום דבר שמן אין לאסור יותר מכדי נטילה וכן נראה עיקר ועמ"ש לעיל סי' תנ"א ס"ק נ"ד בשם הכל בו מ"מ בנעשה תוך הפסח יש לאסור כול' כמו במלה כפולה שבסמוך:

(טז) ודבוקה. אבל באינה דבוקה ממש אין לאסור ומ"מ אם לא קדמו פניה דלמטה במקום הכפל אסור כ"כ האחרונים.

(יז) אוסרים אותה. אבל שאר מצות אין לאסור במצה נפוחה או כפולה אף שרדו אותה במרדה אחת כיון שהוא עצמו חומרא בעלמא וכמ"ש לעיל סי' תנ"א ס"ק נ"ד בשם המ"א וע' שם דהמרדה עצמה מותרת גם התנור א"צ הכשר שנית וע"ש מילתא בטעמו:

(יח) וקודם פסח אין לאסור רק מקום הדביק. אפילו נמצא תוך הפסח כיון שנאפה קודם פסח אפי' ליכא ס' נגד מקום הכפל שרי כן הוא הסכמת רוב האחרונים וכן עיקר וכ"כ גיסי הרב בסא"ז בשם מו"ח זקיני הגאון הל' למעשה וסיים עוד שם מדין אם נמצא מצה כפולה ונפוחה לאחר פסח דגם כן יש לדון ולאסור ע"ש ולענ"ד דלפי מ"ש בתשו' מהר"ם מלובלין והסכמת הט"ז והמ"א דמצה כפולה ונפוחה כיון שלא הוזכר בש"ס ופוסקים ראשונים רק דין כפולה הוזכר במהרא"י ונפוחה בדברי מהר"ל: (ועמ"ש בסמוך ס"ק יט) על כן אין להחמיר בה כולי האי כיון שהוא עצמו חומרא בעלמא אם כן הבו דלא לוסיף עלה ויש להקל עכ"פ בנמצא אחר פסח כיון דחמץ שעבר עליו פסח אסור רק מדרבנן ובפרט לפי מ"ש לעיל בסי' תמ"ט דספק חמץ שעבר עליו פסח יש להתיר וא"כ גם מצה נפוחה וכפולה הוא רק ספק בעלמא כמ"ש המ"א לקמן סי' תע"א וכן משמע בת"ה סי' קכ"ו ובפסקיו סי' קמה ויש להתירם בנמצא אחר פסח כנ"ל:

(יט) מצה נפוחה באמצעיתה. הנה יש בזה שני פירושים פירוש אחד שנחלק עובי המצה שהעליון עלה למעלה ועי"ל נפיחה באמצעית' שלא נחלקה כלל אלא שתפח גוף המצה כמו שהוא בלחם חמץ כ"כ הב"ח ומהר"ם מלובלין כתב כפי' הראשון. והט"ז האריך להתיר כפי' ראשון ומסיק דאין איסור אלא כפי' השני וטרח בזה כדי להשוות דעת מהר"ש שהתיר נפוחה לדעת מהרי"ל שאוסר ע' דבריו באורך אבל באמת המעיין במהרי"ל יראה להדיא דפליגי אהדדי: ומ"א כתב בשם הט"ז שהתיר לגמרי נפוחה ושכתב וז"ל מעיד אני עלי שמים וארץ כי לא ראיתי פעם אחת מן חותני הב"ח שאסר שום מצה שנפוחה וכו' רק שבחיבורו פסק פירושים לאסור ולאו דסמכא אינון כי כל ימיו לא אסר דבר זה ואדרבא שחק על האוסרין ע"כ אין להפסיד ממון של ישראל בשביל זה עכ"ל הט"ז והפריז על מדותיו להקל ראש בדבר שאבותינו ואבות אבותינו נהגו בו איסור עכ"ל המ"א הנה מ"ש בשם הט"ז לא נמצא כן בספר הט"ז שלפנינו אלא שעושה פשר דבר בין הדעות כפי שהעתקתי בשמו אכן ראיתי בתשובת הט"ז מכ"י עצמו שכתב הלשון ממש כמו שהעתיק בשמו המ"א וכן שמעתי מהרב ה"ה מהר"ר ליב בן המחבר שער אפרים שחכמי וויניציא"ה והלעיזים מלעיגים על דין נפוחה שנוהגים אנו לאסור וחכם א' הביא קצת ראיה לדבריו מהא דאיתא ר"פ שתי לחם גבי לחם הפנים שנעשה בג' דפוסין ומקשה הש"ס ולהדר לדפוס קמא ומשני הש"ס כיון דאפה לה נפח' ולחם הפנים של מצה היה ואפ"ה אינו מזיק אם מתנפחת באפייה ש"מ דלא נתחמץ בשביל זה תוך אפייתה עכ"ד. והנה בודאי שיש לנהוג כמ"ש המ"א ואין להקל בדבר שאבותינו נהגו בו איסור גם מצאתי קצת סמך לאיסור זו ממה דאיתא בערוך ערך לטש וז"ל הא דאמרינן תפח תלטוש בצונן פירוש אחר אם מתנפחה בתוך התנור מכה בידו כשהיא שרויה על העוג'. לפי כשהעוגה מתנפחת עולה למעלה מן המצה לידי חמץ עדיין לא בא לפיכך חייבו ללוטשו בצונן כדי להמעט כח נפיחה עכ"ל ואפשר דעל פי' זה סמך מהרי"ל לאסור מצה שנתנפחה באפייתה מה שלא הוזכר בדברי הקדמונים ומהר"ש שהתיר ס"ל כפרש"י ושאר מפרשים בהא דתפח תלטוש בצונן ובהא פליגי מ"מ די הוא לאסור אותו מצה דלא כמו שראיתי איזה מורים דכיילו בכיילו רבה ואוסרין אף התערובות אפי' במשהו כאלו הוא חמץ גמור וכן אוסרין הרי"ב איי"זין ושאר כלים ומה שנשתמשו בהן. וכן הוא על פי הרוב מרגישין בנפיחה אחר שכבר נתערב המצה בתבשילין וכיוצא בזו ועי"ז מכלים ומפסידים ממון של ישראל ומונע משמחת י"ט. ולע"ד היא חומרא יתירא בלי טעם כי כדי המה המקילין לסמוך עליהם כל כה"ג ובפרט שמהר"ש היה גדול בדורו ורבו של מהרי"ל ושיש יכולת בידו לחלק על הטור וכמ"ש הטורי זהב ועוד דאפשר דגם האוסרין לא עלה על דעתייהו לאסור התערובות כולו האי שהרי לא הוזכר בדבריהם מדין התערובות לאסור ודי בחומרא זו לענין המצה עצמה:

(כ) אסורה כל המצה ואין חילוק בין נאפת קודם פסח או לאחר פסח כ"כ בתשובת מהר"מ מלובלין סי' ק"ה וכן הסכמת האחרונים וכ"כ גיסי הרב בסא"ז בשם מוח"ז הגאון זצ"ל דלא כמו שנדפס מחדש בקיצור שני לוחות הברית דף נ"ד ע"ד בשם הא"ז כמה חילוקי דינים בדין זה והוא טעות גמור מה שלא הוזכר כלל בדבריו: וכתב שם בשם מוח"ז דאין לאסור אא"כ ניכר שהנקב עלתה למעלה והנקב צריך שיהיה בו חלל מחזיק כמו אגוז לוז שקורין הזי"ל נו"ס גדולה או אצבע גודל בינוני וכ"כ במ"א כ' עוד במ"א ואפ' בנקב שלא עלתה למעלה ראיתי גאוני דורינו מורין לאסור מקום הנקב לבד ושאר המצ' מתירין אפי' תוך הפסח וכן מ"כ בשם הגאון מהר"י הורוויץ ואם יש שני נקבים נקב תוך נקב חוששין לאסור כול' ומצאתי כתוב אם הנקב חלק מותר ואם יש בלעזל"ך בתוכו אסור עכ"ל:

(כא) שלא יגיעו זה בזה ובדעבד פסק מהרש"ל בתשוב' סי' נ"ז להתיר וכן הסכמת האחרונים. וע' בתשו' בית יעקב סי' ס"ח שמתיר מצה נפוחה אם אינו נראה הנפוח מבחוץ אבל אם נראה הנפוח מבחוץ יש לאסור וכ' שם שיש קבלה בידו מהגאון מוהר"ר העשיל ז"ל יע"ש שהאריך בזה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון