שערי תשובה/אורח חיים/קלב

שערי תשובה אורח חיים קלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) שנים עבה"ט. וע' בספר הכוונת שהאר"י לא היה חושש לזה והיה אומר מלת התרגום בקול רם אך לפי מה דמשמע בב"י סי' נ"ט עיקר הטעם שלא יקראו בקול רם כדי שלא יהי' הצבור אומרים יחד ולשון תרגום ביחיד דוקא כמ"ש בזוהר אבל לקרות בקול רם בפ"ע שלא ביחד עם שאר אנשים מהצבור יכול לומר אף בקול רם. וכ"כ בש"צ וכתב דהזוהר מיירי לענין שלא ישתתפו לקרות שנים ביחד ע"ש. וגם כתב דמאבודרהם נראה שגם פסוק ה' ימלוך י"ל בלחש ע"ש:

(ב) עלינו עבה"ט. ומ"ש בשם כנף רננים כ"כ בבר"י שבידו ספר זה כת"י ממש ממז"ה ולא מצא בו שיאמר וע"כ נוהגין לומר על כן:

(ג) קדיש עבה"ט ועיין בשו"ת נ"ב מ"ת סי' ח' במי ששכרוהו לו' קדיש בשביל איש ואשה קרובים ואחד צ"ל קדיש בשביל בנו הבחור שמת יש לזה שאמרו בשביל האיש והאשה ב חלקים ולזה שאומר בשביל בנו חלק אחד ע"ש: וע"ש שהבן דינו כתושב אע"פ שהיה מושכר למשרת בעיר ומת שם וגם מבואר שא"ל שהבא בשכרו יש לו יתרון נגד האומר בחנם וגם מבואר שם דאף שהבן לא היה בן עשרים אין זה מגרע כחו ואין לחלק בכך כלל מה שאינו בר עונשין וגם ביאר שאין חילוק בין שהיה לו אב או אם כאן בעיר ומתו אם שהיה דירתם קבוע בעיר אחרת ומתו והבן הוא תושב מן העיר הזאת דתרווייהו כי הדדי נינהו ויש לשניהם לחלוק בשוה הקדישים אע"פ שזה האב ואם שלו לא היו תושבים כאן חשוב תושב כמו חבירו ואף שב"י בסוף הל' אבילות בשם מהר"י טרויש לא כ"כ מ"מ לא נהגו כדבריו רק במדינות אלו נמשכים אחר המנהגים והלבוש ע"ש. וע"ש שכתב שכמדומה שאין נוהגין לחלק יותר למי שאומר על אב ואם דלא כמ"ש המג"א בשם מהר"ן (וכן הוא מבואר כאן בבה"ט בשם הכנ"י) ומ"מ לענין הך דינא ששכרו לזה שיאמר על איש ואשה שפיר יש לזה יתרון נגד האחר שאומר על קרוב אחד ע"ש. ועיין בשב יעקב סי' ז'. ועיין בשבות יעקב ח"ב סי' צ"ג שאם אין לו בן רק בת לא תאמר קדיש רק בביתה. ואם אביו חי ורצה לומר קדיש בבה"כ במקום שידוע שהמנהג לו' על קרובים יש לעשות פשר כמ"ש הרמ"א ושם סי' צ"ד כ' לענין בן הבן שלמד עמו זקינו והוא רוצה לו' קדיש אחריו ואמו מוחה בטלה דעתו. ישוב שכולם יש להם אב ואם ואחד אבל ולאחר י"ב חודש פסק שיאמרו בזה אח"ז כיון שכל הב"ב אומרים אין קפידא ובקונטריס מטה אפרים כת"י במנהגי קדיש יתום מבואר הדברים על אופניהם וע' בשו"ת מעיל צדקה סי' י' שחולק המג"א בשם הגאון מוה' מן ז"ל כשנמצא ב' שיש להם אותיות שוות ע"ש:

(ד) ערב עבה"ט. ועיין בשו"ת נ"ב סי' י' שהנוסח בטור אתה הוא שהקטירו כו' ואין שם השם או"א והטעם שאומרים תחלה אין כאלקינו כו' לפי שהקטורת מעשרת לכך אומרים אין כאלקינו שלא יאמר כחי ועוצם ידי כו'. ועיין אבודרהם עכ"ל וכ"כ מח"ב סי' מ"א בשם א"ח והאבודרהם ובק"א שם כתב שבספר הכוונות שסידר מהר"ש וויטל בן מהר"ח מה שקיבל מרבו האר"י שבין בסדר הזמירות בין אחר תהלה לדוד בין קודם מנחה יאמר אתה הוא ה' אלקינו שהקטירו וכ"כ באור צדיקים: גם מבואר בסדר הכוונות שאחר הקטורת בכל פעם יאמר ג"פ ה' צבאות כו' ולא יאמר שום פסוק אחריו כ"א וערבה ע"ש ועיין בשו"ת בית אפרים סי' ח' בנוסח אחת לששים או לשעבעים שנה ובדברי התוס' דשבועות ועיין בתשובת הרלב"ח:

(ה) השיר עבה"ט. ועיין בשו"ת בית אפרים סי' ט' מ"ש על דברי המג"א והפר"ח ועיץ בשו"ת שב יעקב סי' כ"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף