לבושי שרד/אורח חיים/קלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים קלב

בש"ע סעיף ב' דסידר' כך נקרא בגמ' קדושת ובא לציון:

מג"א סק"ב ועי' סימן קי"ג. אע"ג דאמרינן התם שאין לכרוע ולשחות אלא במקום שתיקנו חז"ל מ"מ בואנחנו כורעים שרי וכ"כ שם הט"ז סק"ד ע"ש טעמו:

ט"ז סק"א בספר הזוהר. הובא בב"י סימן נ"ט דקדושה שבלה"ק דווקא ברבים וקדושה שבתרגום דוקא ביחיד וכתב שם שלכן בצבור אומר כל יחיד בלחש התרגום של הקדושה שאז לא מקרי בצבור ובזה יובנו לך דברי (המ"א) [רמ"א] שבכאן:

ט"ז סק"ב ואשתמיטתיה. עי' כנסת יחזקאל סי' קי"א:

מג"א סק"ב והאחרים יטילו גורל אף שיש בהן שאינם שוים. פי' שמטילין גורל על קדיש השני ואף שיש א' מהם שהיה לו דרך משל אות זיין בגורל הראשון והשאר היה להם פחות לא זכה בשביל זה בקדיש השני אלא צריך גורל מחדש:

שם ב' או ג' שהפילו גורל ולמחרת. פי' על הקדישים של ערבית ושחרית ולז"א שבטלה החלוקה וצריכים להטיל גורל מחדש אותם שלא אמרו בערבית עם זה שבא. אבל זה שאמר בערבית כבר לקח חלקו ואין לו עמהם כלום וכ"כ הכנסת יחזקאל (סימן מ"ד):

שם דמדלא בא ודאי מחל להם שיהי' אחרון. מנהגם היה שבערבית יש קדיש א' שאחר עלינו השייך לתפלה ונקרא תפלה קדיש ובשחרית יש שני תפלה קדישים. ואחר כך אומרים שיר של יום ואומרים קדיש ואח"כ יש תהלים קדישים כל מקום כמנהגו וכשהיו ג' יא"צ ועשו גורלות על כל הג' תפל' קדישים והד' היה בעיר ולא מחל זכותו שיהיה אחרון ויאמר מזמור קדיש כי נגד יב"ח יא"צ קודם ואם היו ד' יא"צ יאמר זה תהלים קדיש ואם יש הרבה יא"צ שהפילו גורל ולא נשאר לזה קדיש כלל אין אומר שום קדיש ומ"ש המ"א שיהיה אחרון היינו אם ישאר קדיש יהיה הוא אחרון ואם לא ישאר יפסיד הכל וכ"כ הכנ"י (סי' מ"ד) ע"ש:

במ"א עמדתי החוצה כו' ראשון והוא אחריו. היינו ע"ד שביארתי באות הקודם שמחל לו שיהיה הוא אחרון לענין שעכ"פ הם יאמרו קדיש והוא לא יאמר אא"כ ישאר עוד קדיש וכן כאן מחל שיאמר הוא בראשונה בערבי' אבל שיאמר זה יותר קדישים (שיש בערבית ושחרית כמו שכתבתי באות ו' וקדיש של מזמור היינו שיר של יום) ממנו לא תלינין שמחל:

שם כ' דוקא כשניזק אבל משום הרווחה דידיה לא וכאן אינו ניזק רק שרוצה בגורל אולי ירוויח:

שם נהיגי כשיש בן ל' נותנין לו כל הקדישים. היינו כל הג' תפלה קדישים (שייך הגה"ה שלמעלה שיש בערבית. (קדיש לאבלים) וכשיש ד' יא"צ נותנין לכ"א קדיש א' והבן ל' נדחה לגמרי מן היא"צ ואינו אומר כלום אא"כ יש עוד איזה קדיש:

שם והנה אירע באותו יום. ענין זה מיירי אפילו שאין בן ל' רק ד' יא"צ ואבלים וק"ל:

שם השירים ונהגו שמפילין גורל בין הכל. היינו כמ"ש המג"א זה המנהג בריש ס"ק זה.

שם חולק בשאר קדישים בגין אביו. כתב הכנ"י בסי' מ"ד שאין נוהגין כך:

שם מי שבטלה. הכלל הוא דבן ז' דוחה את היא"צ ובן ל' מכל וכל ודוקא בן ז' גדול שמתפלל בחול בביתו רק בשבת בא לבה"כ אז דוחה את היא"צ משום דהיא"צ יתפלל ערבית במוצאי שבת אע"ג דהיכא דאמר היא"צ קדיש ביומו אין לו זכות בערבי' שלאחריו מ"מ כה"ג שלא אמר קדיש ביומו מתפלל ערבית ולכן הבן ז' גדול בשבת דוחה לגמרי את היא"צ משא"כ בן ז' קטן דהולך כל ז' לבה"כ א"כ לא יאמר היא"צ גם בערבית לכן יש ליא"צ קדיש אחד ביומו. וז"ש המג"א דמ"ש הש"ך שיש לו דין ז' לענין קדיש אע"פ שאינו נוהג אבלות מ"מ מחויב ליתן ליא"צ קדיש א' דהא הולך כל יום לבה"כ והוי דינו כבן ז' קטן. וט"ז כ' והא דבשבת כו' ר"ל בן ז' גדול שהולך בשבת לבה"כ: וגם תבין בזה מה שסיים ונ"ל דקטן בן ז' דוחה את בן ל' דדוקא ליא"צ אינו דוחה דאם לא עכשיו אימתי אבל בן ל' יאמר קדיש אחר שיכלה ז' לקטן:

מג"א סק"ד הפך רמ"א לשון הטור דלשון המשנה השיר שהיו הלוים אומרים וכאן כ' השיר שהלוים היו כו' להורות דאין כוונתו על המשנה רק על השיר משום דס"ל בחול אין לומר המשנה רק בשבת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.