מראי מקומות/אורח חיים/קלב

מראי מקומות אורח חיים קלב

אם אומרים הקדושה אף בלשון הקודש, והטעם שמתרגמים הקדושה

הב"י בסעיף א, הביא מרש"י דאומרים קריאתו ותרגומו, וכן נראה מהטור, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' כה, כתב דהטעם שמתרגמים קדיש וסדר קדושה הוא כדי שלא יבינו המלאכים ויתקנאו בישראל, ע"כ, ולפי זה נראה לכאו' דהיו אומרים רק התרגום כי אם היו קוראים אף בלשון הקודש אכתי היו מתקנאים.

הטעם שהעולם קאי על קדושה דסידרא וקדיש דאגדתא

הב"י בסעיף א, הביא מרש"י דהוא מפני שיש בהם תלמוד תורה וקידוש ה', ע"כ, ויש להעיר דהמנהיג בהל' נשיאות כפים סי' עה, כתב שהוא מפני שדברים אלו עוסקים בגאולה.

מי שלא כוון בפסוק פותח את ידך בתהלה לדוד שלאחר התפילה אם צריך לחזור

כתב בשו"ע בסי' נא,ז, שצריך לכוין בפסוק פותח את ידך, ואם לא כוון חוזר, ע"כ, ומקור דין זה מהגמ' בברכות ד:, גבי כל האומר תהלה לדוד בכל יום, ולפנינו הגי' כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים וכן היא גירסת רש"י, ולפי זה דין זה יהיה גם במנחה ובאשרי שאחר שחרית, אולם לשאר הראשונים דלא גרסי ג"פ, כפי שציין בגהש"ס שם, א"כ יהיה דין זה רק בפסוקי דזמרא, כיון שעליו כתבו הטוש"ע דין זה.

תהלה לדוד ג' פעמים ביום

אמרי' בברכות ד:, כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים וכו', משמע שזה תלוי ביום ואף אם יאמרם שלא במקומם, וע"כ מי שלא אמר קודם שחרית או מנחה יאמר אח"כ כדי לומר ג' פעמים ביום, וחיזוק לדבר דהא פירש"י שזה כנגד ג' תפילות, ע"כ, ואע"פ שבערבית לא אמרי' מ"מ זה כנגדו וא"כ גם אם יאמר בזמן אחר זה יהיה כנגד, (אולם יש שאינם גורסים תיבות ג' פעמים, כפי שציין בגהש"ס), ולפי"ז לא יצדקו כל כך דברי הריב"ש שהביא הב"י בסי' רלד,ב, שיש תשלומין לאשרי של מנחה כמו לתפלה עצמה, כיון שאין כ"כ קשר בין התפילה לאשרי.

הטעם שמתרגמים הקדושה

הב"י בסעיף ב, הביא משבלי הלקט דבזמן הקדום היה נהוג לקרות ולשנות קודם קדושה דסידרא עד שהענו ולא היו יכולים לעסוק כל כך, ויש להעיר דכ"כ רב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נה, וכתב עוד דעל כן מתרגמים הקדושה כי היו מתרגמים את מה שהיו קוראים בנביא ועל כן תרגמו גם הקדושה שאחריה עד שיתבטלה קריאת הנביא ומ"מ הניחו תרגום הקדושה כמו שהיה, והביא רב האי עוד טעם לתרגום, כיון דאין מלאכי השרת נזקקין לתרגום, וצ"ב בכוונתו.

ללכת מבית הכנסת קודם קדושה דסידרא

הב"י בסוף הסימן, הביא מרב עמרם שאסור לצאת קודם קדושה דסידרא, וכן פסק בשו"ע שם, ויש להעיר דכעי"ז כתבו בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' כז, שדבר שהעולם עומד עליו אי אפשר לזלזל בו ולצאת, אמנם מדברי הטור בסוף סי' קמט, מבואר דהא דאמרי' שאסור לצאת קודם שמצניעים ס"ת היינו אף במקום שמחזירים ס"ת קודם קדושה דסידרא, ומשמע דאחר שמחזירים מותר לצאת אף לפני קדושה דסידרא.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף