שלמי נדרים/נדרים/פז/ב
שלמי נדרים 
נדרים פז ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה שלמי נדרים |
ע"ב בר"ן ד"ה אמר רבא ר"ש היא כו' בפ' שבועות הפקדון היא כו' ה"נ לא חשיב שני נדרים עד שתאמר שאני טועמת לכל אחד ואחד אבל אם אמרה קונם שאני טועמת לא תאנה ולא ענבה לר"ש נדר אחד הוא כו' עכ"ל ע' במהרי"ט בראשונות סי' ס"ח שהאריך בישוב השמועות והסוגיות דכאן ודשבועות והעלה לחדש דלאו דוקא קפיד ר"ש שיזכיר שבועה לכאו"א ועד כאן לא אפליגו תנאי אלא בשפרט דברים הרבה בשבועה א' דר"מ סבר כלל אינו חייב אלא אחד פרט חייב על כל או"א ור"ש סבר הואיל והוציאם כולם בשבועה אחת ואתה צריך לצרף כל הפרטים לשבועה שהזכיר בתחלה כו' וכן אותם דנדרים כשאמר קונם שאיני נהנה לך ולא לך צריכים להצטרף אל הראשון שהזכיר בו קונם הלכך נדר אחד הוא אבל ההיא דפ' שבועות שתים שבועה שלא אשתה יין שמן ודבש דמוקמינן לה דמונחים לפניו כו' שכלל תחלה ואח"כ פרט דכי אמר שבועה שלא אשתה הרי נאסר בכולן. כי הדר פרט בהו יין. ושמן ודבש לחייב על כל אחד ואחד וכאלו אמר שבועה זו שהזכיר בכלל תחול על היין בפ"ע ועל השמן בפ"ע כו' כו' וההיא דפ' בתרא דנדרים קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת אע"ג דבמונחים לפניו מיירי מדקתני אלו לא תקשי אמאי לא חייב על כל או"א דומיא דשבועה שלא אשתה יין ושמן דאלו אמרה קונם שאני טועמת תאנים וענבים ה"נ דמחייב אפרטי. דאיכא כלל ולבסוף פרט. אבל השתא דאמרה שאני טועמת לבסוף ליכא כלל שאינה נאסרת בשום דבר אלא בגמר דברי' ואין כאן כלל אלא פרט לבדו ובהכי פליגי ר"מ ור"ש כו' דר"ש סבר אף על הפרט שהוא כלול בקונם א' אינו חייב אלא א' עד שיאמר תאנה שאני טועמת ענבה שאני טועמת כו' עד כאן תוכן דבריו הנעימים ולדעתי הוא נגד דעת הר"ן בדבור זה שהרי מבואר בלשונו דאף אם אמרה קונם שאני טועמת בלשון כלל מעיקרא והדר פרט לא תאנה ולא ענבה דנדר אחד הוא אליבא דר"ש עד שתאמר תאנה שאני טועמת ענבה שאני טועמת ב' פעמים שאני טועמת (וע' בפי' הרא"ש שגורס במשנה שאמרה ג"כ קונם קונם ב' פעמים) הנך רואה כמה צריך לשקול בפלס דברי הראשונים זכרם לברכה ולבחור לשון ערומים שלפי דברי מהרי"ט הנ"ל יש נ"מ גדולה בלשון ולחלק יצא בין אם אמרה מתחלה שאני טועמת בדרך כלל [דהא מיירי שהם מונחים לפני' דקאי ארישא דקתני אלו] והדר בדרך פרט לא תאנה ולא ענבה דאז גם ר"ש מודה דהוו שני נדרים ובין אם אמרה קונם תאנים וענבים שאני טועמת דליכא כלל כלל שאינה נאסרת בשום דבר אלא בגמר דברי' ואין כאן כלל אלא פרט כי לפי חילוקו ז"ל יבואו דברי הר"ן שלפנינו שלא בדקדוק לכן נראה שהר"ן לא ס"ל כוותי' וע' בס' מחנה אפרים הלכות שבועות סי' ט' שנוטה ג"כ לסברת מהרי"ט הנ"ל ושם בהג"ה מקשה עליו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |