תוספות רי"ד/נדרים/פז/ב
תוספות רי"ד 
נדרים פז ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה שלמי נדרים |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא אמרה קונם תאנים שאני טועם וענבים שאני טועם הרי אלו שני נדרים אמר רבא ר' שמעון היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד. פי' דאי לת"ק דאמר שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חייב על כאו"א ה"נ כשאמר קונם תאנים וענבים שאני טועמת הן שני נדרים ולא הוו נדר אחד אלא כשאמרה קונם אילו שאני טועמת הן שני נדרים ואע"ג דר"ש בעי שבועה לכל אחד ואחד הכא לא אמרה אלא קונם אחד כיון שאמרה פעמים שאני טועמת פרטיהון ושני נדרים הן וה"ה נמי התם אי אמר שבועה לך בידי ואין לך בידי דהוו פרטי וכאלו אמר שבועה לכאו"א:
פיסקא יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין יפר. פי' דכיון דקסבר שאינו יכול להפר האי דשתק לא הי' כדי לקיים נדרה והו"ל כאלו לא שמע וביום שיודיעו לו שיכול להפר הוא מופר ואותו יקרא ביום שמעו:
יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ר"מ אומר לא יפר. פי' דקסבר ר"מ כיון שיודיעו שהבעל רשאי להפר נדרי אשתו וגם שמע שאשתו נדרה אע"פ שטעה שסבר שאין זה נדר שצריך הפרה ובעבור כן שתק ולא כדי לקיים מ"מ מקצת ידיעה יש כאן והויא כלל ידיעה וכיון שלא הפר ביום שמעו שוב אינו יכול להפר וחכמים סברי מקצת ידיעה לא הויא ככל ידיעה והלכך ביום שיודיעו לו שזה הוא נדר יפר:
ורמינהו בלא ראות פרט לסומא. פי' שהסומא פטור מגלות משום דלית לי' ידיעה שלימה כאותו שיש לו עינים שיוכל להיזהר והו"ל כאנוס ואע"פ שיש לו מקצת ידיעה שמרגיש הוא בשמיעת הקול ובמישמוש מקצת ידיעה אינה ככל ידיעה ואנוס הוא ר"מ אומר לרבות את הסומא דמקצת ידיעה ככל ידעה ולא הוי אנוס והשתא יש לומר לר' יהודא טעמא דכתב קרא בלא ראות ומיעוט את הסומא הא לא"ה הוה אמינא הסומא גולה אלמא ס"ל מקצת ידיעה ככל ידיעה ור"מ נמי טעמא דכתב קרא ורבייה הא לא"ה הוא ממעיטנא לי' דמקצת ידיעה לא הויא ככל ידיעה ור"מ סבר כתיב בבלי דעת כו' בפ' אלו הן הגולין גרסי' ור"מ סבר בלא ראות למעט ובבלי דעת למעט הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ור' יהודא בבלי דעת פרט למתכוין הוא דאתא כן נ"ל פתרון השיטה אבל קשה בעייני לפרש כן דאי מדיוקא מקשה טעמא דכתב קרא כו' מאי היא דקא מהדר לי' הכא מעניני' דקרא כו' אכתי הדר קושיא לדוכתי' טעמא דכתב קרא כו' מש"ה נ"ל לפרש דלאו מדיוקא קא מקשה אלא מיעקר דרשה דידהו וה"פ דר"מ דקאמר לא יפר משום דקסבר שעכשיו כשנודע לו שהוא נדר אין כאן ידיעה שלימה אלא מקצת ידיעה שמקצתה ידע מקודם לכן כשנאמר לו שנדרה אשתו והשתא שאמרו לו שהיא נדר' לא תקרי ידיעה שלימה דליהוי יום שמיעה שיוכל להפר. והלכך לא יפר ובהפרה בעינן ידיעה שלימה ולגבי גלות אמר דסומא גולה ואע"ג דלית לי' ידיעה שלימה וחכמים דקאמרי' יפר ס"ל אע"ג דליכא השתא אלא מקצת ידיעה ככולה ידיעה הויא ובר הפרה היא דכאלו שמע היום שנדרה אשתו דמי ולגבי גלות אמרי' דסומא אינו גולה משום דלית לי' אלא מקצת ידיעה והשתא אתי שפיר מאי דמתרץ הכא מענינא דקרא והכא מעניני' דקרא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |