שיירי קרבן/כתובות/ב/א

שיירי קרבן כתובות ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האשה. ניחא נתגרשה נתאלמנה מי עורר היורשים וכו'. כתבו הרא"ה והריטב"א ז"ל בחידושיו מי עורר היורשים פי' ואפי' היכא דלא טענו אינהו טענינן להו ליתמי כל מה דה"מ למטען אבוהון ע"כ. נראה מדבריהם דקסברי הא דפריך הש"ס בתר הכי הלך אחר הרוב וכו' אף כשהבעל חי לא יהא מהימן דכטענת שמא היא. אך קשה לי אם הוא טוען ברי למה ניזיל בתר רובא הלא בטוען ששטר זה מזוייף נאמן עד שיקיים המלוה שטרו והא ודאי רוב בני אדם אינן חשודין לזייף גם אין יודעין לאמן את ידיהם לזייף גם לא שכיח כמ"ש תוס' בב"מ דף י"ג ע"ב בד"ה הא קאמר וכו' ע"ש אפ"ה בשהלוה טוען כך נאמן ולא אזלינן בתר רובא. אלא ודאי בטוען ברי לא אזלינו בתר רובא. ואפי' רב דאמר הולכין בממון אחר הרוב וכדאיתא בבבלי ר"פ המוכר פירות בב"ב דף צ"ב. היינו דוקא בדבר שאין אחד מהן טוען ברי כגון המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן וכל הני דמייתי התם בכה"ג איירי והא דפריך התם ממתני' דהכא מנתאלמנה פריך שהיורשים טוענין כך והם אינן יכולין לטעון ברי וכיון דאיכא רובא לא יהו נאמנים לרב דאזיל בממון בתר רובא וזה ברור לענ"ד והא דפריך בבבלי בפרקין לרב דאמר אזלינן בממון בחר הרוב ניזיל בתר רובא נמי אנתאלמנה פריך וכדפירשתי בקונטרס. וא"ת הא בבבלי בריש פרקין קאמר הא ליכא עדים בעל מהימן לימא מתני' דלא כר"ג ומסיק הש"ס דקפריך דתהא נאמנת מטעם רוב וי"ל היינו דקס"ד דמקשה דליהוי טענת הבעל כטענת שמא וכמפורש שם אבל לא מטעם רוב לחודא תהא נאמנת אלא משום דגם היא טוענת ברי:

גמל אוחר וכו'. בגליון פי' לכן תני אוחר לשון אחור ולפי שהוא צנוע בתשמיש לפיכך מכה ונושך בעת תשמישו כל העומדים אצלו וכו' ע"כ ואין נראה שבפ' המוכר פירות דף צ"ג ע"א כתבו תו' בד"ה ר' אחא וכו' הא דנקט גמל ולא נקט שור דאיירי ביה ת"ק רבותא קמ"ל דאפי' גמל שצנוע בתשמישו תלינן ביה לפי שבועט בשעח תשמישו ע"כ. הרי דכ"ש שאר בהמות וכמ"ש בקונטרס וכ"פ רש"י והרשב"ם. וקשה הא רבנן פליגי עליה דר' אחא וקאמרי אפילו בשור המועד ליגח לא אמרי' זה נגחו וכמפורש שם בבבלי פ' המוכר פירות וי"ל דקסבר הירושלמי דהלכתא כר' אחא דאזלינן בתר חזקה ודוחק וע"ק לשון הש"ס דנקט ובדבר אחד הלכו בממון אחר הרוב הא בגמל ליכא רובא אלא חזקה וכמפורש בבבלי בגמרא ע"ש. וראיתי להרמב"ן בספר מלחמות שכתב דהא איכא רובא וחזקה וקשה הא בבבלי ל"ק אלא דאיכא חזקה לכן נ"ל דהירושלמי מפרש דר' אחא לא פליג את"ק אלא דסובר דגמל שאני דרובן נושכין בשעת תשמיש וחזקה שזה נשכו וזה נכון דלא נימא דפסק כיחידאה:

וכא לא כמו שהודייה מן הטענה היא וכו'. כתב הריטב"א בחי' ואמרינן בגמרא דאי ליכא עדים הבעל מהימן ולית לה אלא מנה וי"א דמ"מ נשבע כדין מודה במקצת וכ"כ הרמב"ם ז"ל ול"נ דלישנא דבעל מהימן משמע דלגמרי מהימן בלא שבועה וכן הוא בירושלמי דגרסי' וכא לא וכו' ופריק כ"ע ידעי שהוא חייב לה מנה וכו' וה"פ כיון דקיי"ל הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום הרי המנה כאלו תבעתו מנה בשטר ומנה בע"פ והודה במה שכתב שאין כאן מודה במקצת ומיהו לדעת הרי"ף והרמב"ם צ"ל דהירושלמי מוקי למתני' במקום שאין כותבין כתובה אבל במקום שכותבין מודה במקצת גמור הוא וחייב שבועה וכדינו של הרמב"ם ז"ל ועי"ל הירושלמי במשנתינו בהודה כבר על המנה בב"ד ואין טוענין אלא על המנה השני והוא כופר בכל ופטור וגם זה נכון עכ"ל. והרבה יש לדקדק בדבריו. דנראה דפי' השני א"א לקיימו דהא אר"י בר' בון נשמעינה מן הדא דשפיר קאר"א בשם רב דמודה ר"ח בשטר דכן שמעינן ממתני' דהכא וכדפירשתי בקונטרס ולפי' השני לא שייך כלל הך דהכא בדרב. מיהו י"ל דבמקום שאין כותבין הך מנה לשטר דמיא שהרי לא מצי למכפר ביה ושפיר דמיא לדרב גם מ"ש ומיהו לדעת הרי"ף והרמב"ם וכו' ר"ל דהם סוברים דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום היינו דוקא במקום שאין כותבין כתובה אבל במקום שכותבין לא גביא עד דנקיטא כתובה ע"כ לומר דמוקי להירושלמי במקום שאין כותבין כתובה. ול"נ לדעת הרמב"ם אי אפשר לומר כן שהרי סובר דבמקום שאין כותבין הוא דהוא מודה במקצת וחייב שבועה כמפורש בדבריו פט"ז מה"א דין כ"ה ע"ש. מיהו בלא"ה דברי הרמב"ם אלו תמוהים וכמ"ש הה"מ שם כיון שאינו נאמן לומר פרעתי במקום שאין כותבין כתובה לאו מודה למקצת הוא שכ"כ פ"ד מה' טוען שאין מודה במקצת חייב שבועה אלא בדבר שיכול לכפור בו ע"כ. לכן נ"ל דקסבר הרמב"ם ודאי מודה במקצת הוא דה"מ למטען שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה שאין לה כתובה כלל וכמ"ש ספי"א מה"א. וא"ת אסור לאדם לשהות בלא כתובה י"ל ה"מ למטען דעבר אהך איסורא וכל שלא כתב לה בפירוש אין לה כלום אחרי שהפסידה כתובתה. והירושלמי סובר כר' יוחנן דאמרי' בבבלי דף י"ג ע"א דקסבר ר"י כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה הלכך לכ"ע יש לה מנה ולא הוה מודה במקצת. וכ"מ בפ"ק דף ה' מיהו אנן לא קיי"ל כוותיה כמפורש בבבלי שם דף י"ב ע"ב. וזה ברור לענ"ד. ועמ"ש בסמוך בתו' בד"ה וחש לומר וכו'. ובספר פ"י כ' בדף י"ב בד"ה בגמ' א"ל אביי וכו' כשהבעל אומר בעולה נשאתיך חייב שבועה דאורייתא וכ"מ להדיא בירוש' רפ"ב ע"כ. לא עיין יפה בירושלמי:

וחש לומר שמא מוכת עץ היא אלא כר"מ וכו'. וא"ת וניחוש שמא כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה שאין לה כתובה מאתים לכ"ע וי"ל הא ודאי לא שכיח ולא טענינן ליתמי אבל מוכת עץ קסבר דשכיחי א"נ י"ל דיש לה קול בשלמא מוכת עץ י"ל שידע קודם שכנסה ואפ"ה יוצאת בהינומא משא"כ בכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה:

לא חשו על דבר שאינו מצוי. מהכא שמעינן דדבר שאינו שכיח לא טענינן ליתמי דודאי אלו בעלה קיים וקאמר מוכת עץ נשאתיך ודאי נאמן כמו באומר אלמנה נשאתיך כיון דקטעין ברי ואפ"ה ליתמי לא טענינן כיון דלא שכיח. וזה ראיה לדעת תוס' והרא"ש בתשובה כלל פ"ו ומביאה הב"י בח"מ סי' ק"ח שכתבו כל מילתא דלא שכיח לא טענינן ליתמי ודלא כהרי"ף והרמב"ן ועיין בש"ך שם ס"ק ח'. ואפי' לפי תירוצא קמא דמוקי מתני' כר"מ נמי צ"ל כן דאל"כ תקשי לן דניחוש שמא כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה וכמ"ש בסמוך בד"ה וחש וכו'. וכן מוכח בבבלי דף י"ג ע"א דמלתא דלא שכיח לא טענינן ליחמי דגרסי' התם אלא ר"י דמוקי למפני' כר"מ מ"ט לא קאמר כר"א דמוקי למתני' כרבנן ומשני קסבר ר"י כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה וכו' וקשיא מאי קאמר בשלמא ר"א כרבנן אדרבא ר"י דמוקי מתני' כר"מ אתיא אליבא דהלכתא דהא מתני' דהאשה שנתארמלה וכו' אם יש עדים שיצאה בהינומא וכו' ע"כ כר"מ אתיא דאל"כ קשיא ניחוש למוכת עץ ולמה יתנו לה היורשים מאתים. וכיון שכן ה"ל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם וטפי ה"ל לאוקמי מתני' דפליגי במאתים ולא כלום אלא ודאי דאף הבבלי קסבר דמלתא דלא שכיח לא טענינן ליתמי. ולא אתיא מתני' כר"מ וזו ראה שאין עליה תשובה. וא"ת בטוענת מוכת עץ ובכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה ראוי שתהיה היא נאמנת דאית לה חזקת הגוף וי"ל דבברי ובר לא מהני חזקה דהא אית ליה נמי חזקת ממון וכ"מ בבבלי דף י"ב ע"ב ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף