רידב"ז/כתובות/ב/א

רידב"ז כתובות ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי אבין בשם רב מודה חביבי בשטר. דאף דע"י עדים הוי מ"מ אבל ע"י שטר לא הוי מ"מ ושאל האיך עבידא ומפרש טענו מנה וכפר בו והוציא שטר שחייב בו חמשים אין לו אלא חמשים פי' אפילו כשכופר בכל והוציא שטר על מה שכפר דזה חשוב מודה מקצת מן טענתו מ"מ כיון דהוא שטר אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות וע"ז אמר ר"י בר"ב נשמעיני' מן הדא כלומר דפליג על ר' אבין [וזה כפי' הגר"א ז"ל] סלעין דינרין די אינון ונמחקו אין פחות משנים מכאן ואילך המלוה אומר ה' והלוה אומר שנים כגי' הירושלמי בפ' ג"פ כו' מפני שאין הודיי' מן הטענה כלומר דמה שהודה לו בזה לא טענו דהא השנים לא טענו כלל דכו"ע מודים בזה כדמסיק במסקנא כו"ע מודיי שחייב לה מנה והיא כתובעת מנה אחר [גבי חטים ושעורים גרסינן מין הטענה ביו"ד וכאן גרסינן מן הטענה בלא יו"ד והוא כמו מהטענה] אבל אם ההודאה מן הטענה כמו האי האיך עבידא טענו מנה וכפר בי' והוציא שטר שחייב לו חמשין חייב שבועה כמו עדים ולא מיפטר בשטר משום שיעבוד קרקעות אלא משום דלא הוי ההודאה מקצת מהטענה משום דהשנים אינו תובע ממנו אבל אם הי' תובע וכופר הכל והוציא שטר על מקצת הוי כמו עדים וחייב שבועה אע"פ שיש שיעבוד קרקעות ע"ז שאל במתניתן דידן וכא' לא כמודה מקצת מהטענה דהא אין כאן שטר ומסיק דה"נ כו"ע מודיי שחייב לה מנה והיא כתובעת בידו מנה אחר והוא אינו מודה לה הממע"ה. כלומר דה"נ דמי לשטר של סלעין דינרין ונמחקו דלא חשוב הודיי' מן הטענה משום דהשנים אינו תובע ממנו וה"נ המנה אינה תובעת ממנו [ושפיר מדויק לשון מן הטענה דלדברי המפרשים ז"ל לא הבנתי לשון מן הטענה] ושפיר מדויק לשון האיך עבידא דלכאורה צ"ב גדול לשון האיך עבידא דמאי צריך לפרש הא בפשיטות ניחא מודה חביבי בשטר וע"ז מפרש דלא תימא דווקא בשתבעו בתחלה מנה לי בידך חמשים שבשטר זה וחמשים בלא שטר והודה רק חמשים שבשטר זה שמראהו לו דז"א אלא אפילו תבעו מנה וכפר בו והוציא שטר שחייב לו חמשים דבעדים כה"ג חייב ובשטר פטור אפילו בשכפר כל המנה מ"מ ההודאה שהוציא שטר לא חשיב כעדים ופטור מטעם שיעבוד קרקעות. וע"ז פליג ר"י בר"ב וקאמר נשמעיני' מן הדא סלעין דינרין כו' מפני שאין הודיי' מן הטענה משום שהוציא שטר בתחלה על השנים ומעולם לא הי' טענה וכפירה והודאה בשנים שבשטר הא אם הודאה מן הטענה כגון שכפר כל המנה אז חייב שבועה אפילו בשטר אע"פ שהוי שיעבוד קרקעות:

ר"ח בשם ר"י כגון אלו שיצאו ביו"כ וראשה פרוע. פי' זכר לאבילות שהיו בנות ישראל יוצאות ביוה"כ כדפי' הפ"מ ז"ל ופריך וחש לומר שמא בתולה מן הנישואין ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה היא וכן הוא לעיל בפ"ק ה"ד איזהו בתולה מן הנישואין כל שנכנסה לחופה ועדי' מעידים אותה שלא נבעלה וע"כ כצ"ל גם הכא וט"ס הוא מה שנדפס ועדי' מעידין אותה שלא נבעלה קודם ומשני זאת אומרת בתולה מן הנישואין אינה יוצאה וראשה פרוע וחש לומר שמא מוכ"ע היא כו' וחש לומר שמא בתולה מן הנישואין היא כו' עיי' בגליון דמקשה לפ"ק לפי' הפ"מ ז"ל עיי"ש ובאמת פי' הירושלמי בפ"ק מוזכר בשט"מ ז"ל וה"פ התם ע"ד דר"א בוגרת אימתי נישאת מוכ"ע אימתי נישאת בתולה מן הנישואין אימתי נישאת אם הוא לא פליג דשם בתולה נישאת ברביעי או דווקא למאן דא"ל ט"ב וע"ז פשט נשמעיני' מן הדא אם יש עדים שיצאת בהינומה וכו' הדא אמרה לית רביעי כלום פי' דאין זה תקנה קבוע דהא במקום שב"ד יושבים בכל יום אשה נישאת בכל יום כן פי' הרא"ה ז"ל והרשב"א ז"ל מפרש דלית רביעי כלום דהא אלמנה נמי נישאת ברביעי דלא איכפת לן בין ברכה דאדם לברכה דדגים עיי"ש וע"כ ה"פ כיון דלא הוי רביעי תקנה קבוע לבתולות דהא יש בתולות שנשאות בכל יום במקום שב"ד קבוע וכן אלמנה נמי דנבעלת ברביעי ע"כ לא שייך לא פליג ע"כ בתולה מן הנישואין ומוכ"ע לא קפדינן ארביעי דלא שייך לא פליג בזה וע"כ ממילא לא קשה קושית הגליון ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף