שיטה מקובצת/נדרים/כא/ב

שיטה מקובצת נדרים כא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

צריכין שאלה לחכם. מדרבנן והקולא שלהן היא שפותחין בהן בנולד והיינו דאמרינן ואידך אי הכי לא הוה ליה למימר התירו. רב יהודה למד לפני רב והיה מספר דבריו לפני שמואל כשהלך ללמוד לפניו. תנא תני התירו. דמשמע מדבריו לגמרי כמו שכבר היו נשאלין עליהם ואת אמרת וכו'. אלא כעין ארבעה נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה. בנדר גמור אלא באלו שמוחרטין ועומדין הם מעיקרא ומותר לומר לו כדו תהית או לבך עליך דאף על גב דלא משוי ליה לנדרו נדר טעות כיון דמעיקרא אינו נדר. אבל בנדר גמור צריך לומר לו אדעתא דהכי מי נדרת והוא אומר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר דאז משוי ליה נדרו טעות ועוקר נדרו מעיקרא אבל כדו תהית דהיינו מתחרט אתה לא. הרא"ם ז"ל.

וזה לשון שיטה: תנא תני התירו. דמשמע בלי שום שאלה. מתני לה. להא שמעתא דרב יהודה (ד)אמר רב (יוסי) אסי בהאי לישנא דהאי דהזכיר רב אשי שאלה בארבעה נדרים לענין שאר נדרים איתמר דאין חכם מתיר בשאר נדרים אלא (ע"כ) אם כן נמצא פתח שאין ממש באותו נדר כארבעה נדרים הללו שמצינו בהן פתח בפירוש שאין צריכין שאלה ומינייהו נילף לגבי נדרים גמורים דפותחים ואומרים אדעתא דהכי נדרת והוא אומר לא דמשוי ליה נדר טעות כאילו לא נתכוין לנדור כעין ארבעה נדרים הללו שלא נתכוין בהן לאסור. ומדקאמר רב אסי הכי אלמא קסבר אין פותחין בחרטה. אין אומרים לו כלום אתה מתחרט בך הואיל ואתה מתחרט בך לא יהא נדר דההוא פתחא לא משויא ליה בהדיא לנדר טעות. אלא כעין ארבעה נדרים הללו שיש למצוא בהן פתח שלא על מנת כן נדר אותן נדרים יכול אדם להתיר ואומר לו אדעתא דהכי מי נדרת והוא אומר אילו ידעתי שכן לא הייתי נודר דמשוי ליה נדר טעות. ומאחר דשמואל חלק על רב אסי ורב יוסף נמי תני לקולא נראה דארבעה נדרים אין צריכין שאלה דבשל סופרים הלך אחר הקל. עד כאן.

וכן כתב הרנב"י ז"ל וז"ל: אמר רב יהודה אמר ר' אסי אין חכם מתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו. כלומר שיהא הנדר כעין של שגגות או של הבאי וזירוזין מפני שיש פתח גמור לחרטתו של נודר. אבל שאר דברים שאין להם שום פתח היתר אין מתירין אותן. אבל מודה רב אסי שארבעה השנויין אינן צריכין היתר כדשמואל. קסבר אין פותחין בחרטה. פירוש דאף על גב דאמר על ידי כעס נדרתי ועכשו הלך ממני הכעס והריני מתחרט על שנדרתי אין מתירין לו. אלא צריך שיתן טעם לשאלתו כגון שיאמר אילו נתתי אל לבי בשעת הנדר שיגיעני היזק בנדר זה או לאחרים וכיוצא בו לא הייתי נודר שזהו הנקרא פתח. ורב הונא סבר פותחין בחרטה. כלומר אף על פי שאין שום פתח לנדרו אלא אפילו אכולהו אנפי אפילו הכי מתירין לו בחרטה שיאמר שהוא מתחרט עכשיו מעיקרו שאין לו עכשיו אותו לב שהיה לו עליו בשעת הנדר. עד כאן.

אמרו לו לבך עליך. כלומר יש לך עדיין אותו דעת שנדרת בו מתחלה ולבך הראשון שאי אתה מתחרט בך. אמר ליה דמתחרטני בי ולא הייתי רוצה שיהיה עלי נדר מעולם. דלא יחל דברו כתיב הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו בין על ידי חרטה בין על ידי דבר אחר. והילכך אפילו תלמיד חכם נמי לא מצי למפתח פתחא לנפשיה על ידי חרטה. מיהו (לא) אילו משכח מילתא דלא אדעתא דהכי נדי מצי למשרי אגב ההיא מילתא הואיל ולא היה נדר מעולם וכדאמרינן לקמן. מדעת. שיטה:

אמר רב אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי תנא קתני התירו ואת אמרת צריכין שאלה לחכם. וקיימא לן כשמואל וכן פסק רב האי גאון ז"ל בתשובה וכן פסקו כל הפוסקים. ויש לי להביא ראיה מדתנן בנזיר פרק הריני נזיר יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין אותו לי מפני שאיני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים הרי זה מותר ור' שמעון אוסר. ואוקים פלוגתייהו בגמרא בנדרי אונסין וקא מיפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי דתנן ארבעה נדרים התירו חכמים וכו' ואמר רב יהודה אמר רב אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי תנא תני התירו ואת אמרת צריכין שאלה. ורבנן סברי כשמואל ור' שמעון כרב אסי אלמא הלכה כשמואל דקאי כרבנן דרבים נינהו. הרשב"א ז"ל.

קסבר פותחין בחרטה. ומכאן תשובה לרש"י ז"ל שפירש במסכת עירובין פותחין בחרטה כלומר צריך לחכם למצוא פתח לשאול שיהא לו פתחון פה לומר על דעת כן לא נדרתי ואין פותחין רוצה לומר אין צריך לפתוח לו בחרטה אלא החכם עוקרו ואף על פי שאין מוצא לו פתח. והנה בכאן לא יראה כך אלא כמו שפירשנו דמאן דאמר פותחין בחרטה סבר דאין צריך פתח אלא בחרטה דמעיקרא בלחוד מתירין לו. הריטב"א ז"ל:

אילו היו עשרה בני אדם שפייסוך שלא לידור בשעת הנדר כלום נדרת ואמר להו לאו לא הייתי נודר. קסבר אין פותחין בחרטה אם מתחרט בו עכשו אלא שואלין אותו בענין זה והואיל ואמר לא הייתי נודר נמצא שאותו נדר לא היה בו כלום מעולם ולכך מתירין לו. פירוש. והוא על דרך שיטת רש"י ז"ל דחרטה היא אלא דהויא חרטה דמעיקרא. וזה לשון הרא"ם ז"ל: אילו פייסוך עשרה בני אדם. כלומר בני אדם שיחוסו עליך לפייסך מכעסך לא היית נודר והרי הן עתה חוששין על כעסך והתירו. וזו פתיחה גמורה הוא דתולה נדרו בדבר אחר ולא בחרטה. ואף על גב דאין פותחין בנולד לא נולד גמור הוא אף על גב דלא הקפידו עד עתה דדבר המצוי אינו קרוי נולד לקמן. וזה מצוי שכל אוהבים מקפידין על צער אוהבים. תניא נמי הכי. כמר וכמר דתנאי נינהו. ר' יהודה ור' ישמעאל לר' יהודה פותחין לר' ישמעאל אין פותחין. עד כאן.

וזה לשון הרנב"י ז"ל: תניא ר' יהודה אומר אומרין לו לאדם לב זה עליך ואם אמר לאו מתירין אותו. פירוש דהיינו חרטה דמעיקרא כדפרישנא. ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו אומרין לו לאדם אלו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה כלום נדרת ואם אמר לאו מתירין אותו. פירוש ר' ישמעאל בר' יוסי נמי סבר פותחין בחרטה אלא שרצה לעמוד על אמיתת הדבר אם אמת הוא שעל ידי כעס נדר ועכשו נתרצה לפיכך שאל לו אם בשעה שנדרת באו עשרה בני אדם שפייסוך שלא תדור אתה משער בעצמך שהיית מעביר כעסך מפניהם ומונע עצמך מלידור ואם אמר משער אני בעצמי שהיה עובר אותו כעס ממני על ידי פיוס עשרה בני אדם ולא הייתי נודר בידוע שעל ידי כעס נדר ועכשו שעבר כעסו מתחרט ומתירין לו. ויש מפרשים דר' ישמעאל סבר אין פותחין בחרטה ופליג בהדי ר' יהודה דאמר אומרים לו לאדם לב זה עליך וקא סבר שאין מתירין לו אלא אם כן אמר טענה זו שאלמא פייסוהו בני אדם בשעת הנדר שלא ידור יעמוד מפניהם שלא לידור בכי האי גוונא פותחין לו דהיינו פתח. ולא דאיק דבשלמא אם באין עכשו אותן עשרה בני אדם והם גוערין בו ומאשימין אותו על נדרו והוא אומר אילו הייתי יודע שיבאו בני אדם אלו ויגיעם טורח זה על ידי נדרי לא הייתי נודר כי האי גוונא ודאי הוא פתח. אבל עכשו שלא באו מה פתח הוא זה שיאמר אלמלא באו בשעת הנדר ופייסוני לא הייתי נודר. אלא ודאי חרטה היא אלא שרצה לחקור אם חרטה דמעיקרא היא כדפרישנא. וכך דעת הראשונים בפירוש חרטה כדאמרן שהוא גומר בלבו שמתחרט לגמרי מעיקרו והוא מצטער על כך לפי שכעסו גרם לו ועכשו שעבר כעסו נהפך לבו לדעת אחרת ואילו היה לב זה עליו לא היה נודר ובכך מתירין אותו. וכתב רבינו ז"ל: פירוש לב זה עליך בשעה שנדרת. ולישנא דתוספתא אומרין לו אילו היה עליך לב זה היית נודר. עד כאן.

וזה לשון הרשב"א ז"ל: אמר לו אילו היה עשרה בני אדם שפייסוך באותה שעה כלום נדרת. פירוש אף על פי שאין העשרה מפייסין אותו עכשיו מכל מקום כיון שהיה נמנע מלידור אילו פייסוהו עשרה בני אדם נמצא שהנדר הוא גרוע ויכול החכם להתירו בכך. ומכל מקום הא עדיף מחרטה שאילו נדר בנדר זה אילו פייסוהו בשעתו עשרה בני אדם היה נמנע מה שאין כן בחרטה שבשעתו לא היה נמנע אלא שעכשו הלך לבו הרע ונתחרט. והיינו דאמרינן לקמן קסבר אין פותחין בחרטה כלומר כיון שהוצרך לשאול ממנו כך ולא אמר ליה לב זה עליך שמע מינה שאין פותחין בחרטה. ויש מי שגורס אלמא קסבר פותחין בחרטה שאין זה פתח אלא שנראה שעשאו מרוע הלב ומפני שהיו מרגיזין אותו או שלא היו מפייסין אותו ועכשו הפך לדעת אחרת והלך לב רע שהיה לו. ולפי פירוש זה ר' יהודה ור' ישמעאל בר' יוסי משום אביו תרוייהו סבירא להו דפותחין בחרטה. וכן נראה מרברי רב האיי גאון ז"ל שכתב בתשובה וזה לשונו מי שפתחו לו פתח ואמר חרה אפי בשעת הנדר ועכשיו נחתי ואילו הייתי באותה שעה כמו שאני עכשו לא הייתי נשבע הרי זה מותר כדאמרינן רב הונא סבר פותחין בחרטה כההוא דאתא לקמיה דרב הונא וכו'. ותניא ר' יהודה אומר אומרים לו לאדם לב זה עליך ותניא ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו וכו' וכל אותם המעשים כסדר הזה. ולענין נדרים לא נחלק אדם שפותחין בחרטה שהרי משניות שלימות שנינו אלא לענין שבועה נחלקו רב הונא וכל החכמים האלו סוברים כדרך שפותחין בחרטה בנדרים כך פותחין בחרטה בשבועות וכולה תשובה. וממנה אנו לומדין שהוא גורס אלמא קסבר פותחין בחרטה. עד כאן.

כדו תהית. שמעתי דהכי פירושו רוצה אתה להיות בנדרך אמר לו לא. כדו כזה תהית תהיה. אבל אי הוה מתחלה נדר גמור לא הוה שרי דסבר אין פותחין בחרטה. פירוש. כדו תהית כלומר אתה תהוי ומתחרט בך עכשו. אמר לו אין מתחרטנא בי ושרייה ר' יוסי. כדו לשון עכשו הוא כמו וכדו פטרית. תהית לשון תמהון לב שמצטער על החפץ וכדאמר בפרק קמא כשהן תוהין נודרין. אמר לו בעית נדר כלום היה דעתך לנדור בשעה שנדרת שלא נאנסת עליו. אילו לא מרגזין לי לא היה דעתי לנדור אם לא מפני שהכעיסוני לא הייתי נודר. תהא קבעת. כלומר יהא נדרך זה קיים כאילו נדרת מדעתך בלא שום כעס הואיל ונתרצית לנדור על ידי הכעס וסבר אין פותחין בחרטה. ומיהו ותמיהא אם כן אף על גב דנאנס נמי דהוי נדר מאי היא דאמר לו בעית נדר ואומר לו לא. ונראה לי שכך הוא גופו של דבר: בעית נדר רצונך בנדר זה. אמר לו לא היה דעתי בנדר זה מעולם שאף בשעה שנדרתי לא הייתי נודר אם לא מפני שהכעיסוני. הואיל ואתה מתחרט בך תהא כבעית יהא מותר כרצונך שבאת אלי להתירו. וסברי כל הני אמוראי דפתחינן בחרטה והכי מסקנא בסמוך. שיט"ה:

בעית נֵדֶר בסגו"ל כך לשון רבינו שמשון. ואית דגרסי בעית נְדַר בפת"ח כלומר היה רצונך לנדור. פירוש. ויש ספרים שכתוב בהן בעיא נהר. ופירושם כך כי אדם אחד בא לפני ר' אלעזר שנדרה אשתו שלא תשמש לפניו בצורכי הבית והוא בא לשאול על נדרה ואמר לו ר' אלעזר אולי להכי נדרה כי מבקשת שפחה שתעשה צורכי הבית ולא יהיה כל הטורח מוטל עליה ולהכי נדרה קנה לה שפחה והנדר מותר ממילא. והשיב לו הבעל כי אינו מפני זה כי כשהיא מתרצת עמי אינה מבקשת שפחה כלל ולא נדרה על זה כלל אלא על ידי כעס שהיה לו עמה שלא השלים רצונה. והשיב לו ר' אלעזר אם כן הוא עשה רצונה ככל אשר תחפוץ והנדר מותר ממילא. ויש מפרשים כי שם האשה בעיא ואינו נכון לפרש כן. נהר הוא שפחה שמנהרת הבית כדאמרינן בפרק אין בין המודר הנאה עבדיו ושפחותיו למנהרותא עבידי. הרי"ץ ז"ל.

דאדרתה לברתה. שהדירה מליהנות מנכסים. אתאי ההיא אתתא לקמיה דרבי יוחנן. דאמרן מגירתא עלה דברתיך. שמוציאות השכינות על בתך שם רע אם לא מפני שראתה בה אמה בבתה (ראת') שהיתה עושה דברים שאינם ראויים שעל ידיהם היתה ראויה (לערכה) אמר המגיה נראה דצריך להיות: לעזבה ולהדירה מנכסיה מי אדרת בתמיה ושרייה. הא לאו הכי לא הוה שרי לה דקסבר אין פותחין בחרטה. שיטה.

ירושלמי בפרק ר' אליעזר אימא פותחין וכו'. ר' מנא נדר מן חמרא דאבוה סליק לגביה. אמר ליה אילו הות ידעת דאנא מצטער נדר הוית אמר ליה לא ושריא ליה. הרשב"א ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף