שונה הלכות/אורח חיים/תקנג

שונה הלכות ‏ אורח חיים תקנג

סימן תקנג
דין סעודה המפסקת

א אע"פ שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכל אא"כ קבל עליו בפירוש שלא לאכל עוד היום או שאמר שמקבל עליו התענית וקבלה בלב אינה קבלה אם לא הוציא בשפתיו ויש מחמירין וכן דעת הגר"א ואסור אז כל מה שאסור בט"ב חוץ מנעילת הסנדל דכיון שלא חלץ מנעליו הוי כאילו התנה בפירוש חוץ מזה אבל אם לא קבל להתענות אפי' בלב אלא שגמר בדעתו שלא לאכול אינו כלום ומותר אפי' באכילה ומ"מ נכון יותר להתנות בפירוש בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד ביה"ש ואם חל ט"ב בשבת או בא' בשבת א"צ להתנות דכיון שאסור להראות עינוי בשבת מסתמא לא נתכוין להפסיק לשם תענית (ס"א וסק"א ב' ושה"צ).

ב אם קיבל עליו לאחר שהפסיק סעודתו שלא לאכול עוד אסור ג"כ ברחיצה וסיכה כנ"ל ודוקא כשקיבל עליו ההוספה מפלג המנחה ולמעלה אבל קודם לכן לאו קבלה הוא ומה שקיבל בפירוש קיבל ולא יותר (סק"ד ודין המקבל מבשר ויין מי"ז בתמוז כתבנו בסי' תקנ"א דין י"ט).

ג תשעה באב לילו כיומו לכל דבר ואין אוכלים אלא מבעו"י וכן רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ובין השמשות שלו אסור בכניסתו מששקעה החמה וביציאתו עד צאת הכוכבים אבל א"צ להוסיף עליהם אכן אם התפלל ערבית מבעו"י ממילא חל עליו התענית ואסור לאכל והמתפללין מבעו"י נוהגין לחלוץ מנעליהם קודם ברכו וי"א קודם שהולך לביהכ"נ ועכ"פ יראה לחולצם קודם ביה"ש ואם הוא שבת חולצים לאחר ברכו שאסור לעשות שום סימן אבלות בשבת [ולא יגע בהם בידיו שיצטרך ליטול ידיו ובדיעבד אם נגע ינקה ידיו בכל מידי דמנקי] מלבד הש"ץ שחולץ קודם ברכו מפני הטירוף רק אומר תחלה המבדיל כו' בלא שם ומלכות כדי שלא יראה עינוי בשבת (ס"ב וסק"ה ו' ז' ושה"צ וסי' תקנ"ד סק"א).

ד לא יטייל ערב תשעה באב (ס"ב וע"ל סי' תקנ"ד דין כ"ז).

ה נהגו שלא ללמוד בערב ט"ב מחצות ואילך כ"א בדברים המותרים בט"ב [ויש מפקפקין ע"ז לכן הרוצה להקל בזה אין מוחין בידו] ואפי' אם חל ערב ט"ב בשבת ולכן אין אומרים פרקי אבות אחר חצות אבל קודם חצות מותר אפי' חל ט"ב בשבת ויש מתירין ללמוד בשבת אחד חצות אפי' חל ט"ב בשבת וכ"ש כשחל ערב ט"ב בשבת ויש לסמוך ע"ז דהא אפי' כשחל בחול כמה אחרונים מקילין כנ"ל (ס"ב וסק"ח ט' י').

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף