שונה הלכות/אורח חיים/לג
דין תיקוני תפילין ודין הרצועות
א אם נפסק ונעשה קרע בתפילין ש"ר בהעור שבין בית לבית אם נפסק בשני בתים שאינם סמוכים זה לזה כגון הבית הראשון והשלישי אפילו נפסק הבית השלישי בשני דפנותיו כשר ובלבד שמחוץ יהיו הבתים שלימים מכל הצדדים וגם התיתורא שלימה ואין ניכר מבחוץ אז כשר בין בתפילין חדשים בין בתפילין ישנים אבל אם נקרע מבחוץ אפילו בבית אחד יש להחמיר וכן בתפילין של יד אם נעשה קרע פסול בכל ענין אף שהתיתורא קיימת (ס"א ב' וס"ק א' ו' ט' י' י"א).
ב ואם הקרע בשני בתים הסמוכים זה לזה אפילו אין הקרעים סמוכים כגון שקרע אחד בבית השני בדופנו הימיני וקרע השני בבית הג' בדופנו השמאלי ואפילו אם קרע זה למעלה וזה למטה וכ"ש אם שניהם באויר אחד זה כנגד זה פסול בין בתפילין חדשים בין בישנים ואפילו נעשה הקרע ע"י סכין שאין העור מקולקל יש להחמיר מיהו בזה מהני דיבוק כיון שאנו יודעים שאין העור מקולקל אף לאלו שנוהגים לעשות תפילין מעור אחד (ס"א וסק"ג ד').
ג ולכן יש לפסול מה שרגילין הסופרים כשעושין הד' בתים ונותנין אותו בדפוס חותכין מן העור בין בית לבית כדי שלא יהא נכווץ ובולטת ומחפין מקום החתך מבפנים כדי שיהיה נראה מבחוץ שלם (סק"ז).
ד אם נפסקו תפירות התפילין אם היו שתי התפירות סמוכות זו לזו יש להחמיר לכתחלה לחזור ולתפור מחדש ואם לא היו סמוכות זה לזה כשר ואין צריך תיקון כ"ז שלא נתקלקלו הבתים והתיתורא ואם נפסקו שלש תפירות אפילו אינם סמוכות זה לזה פסול ואפילו כל אחד בצד אחר ואפילו תיקון במקום ההפסק לא מהני וצריך לחזור ולתפור מחדש ובמקום שא"א למצא תפילין אחרים ולא לחזור ולתפור אלו יש לסמוך על המקילין בין בב' תפירות ובין בשלש אך בשלש יזהר שלא יברך עליהם ואפשר שאם נקרע זוית התפירה פסול לכו"ע ובכ"ז אין חילוק בין תפילין חדשים לישנים (ס"ב וסקי"ב י"ג י"ד ט"ו ובה"ל ד"ה לחוש).
ה עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים ובפמ"ג מסתפק אם הוא מדאורייתא או מדרבנן ונפ"מ בספק אם אינו יודע אם טהורה אם טמאה וברמב"ם משמע שהוא דאורייתא (ס"ג ובה"ל ד"ה עור).
ו רצועות בין מעור בין מקלף כשרות (ס"ג).
ז עור הרצועות צריך שיהיה מעובד לשמו והוא לעיכובא אפילו בדיעבד וכתב הפמ"ג אם ספק אם נתעבד לשמו יש להקל (ס"ג ובה"ל ד"ה עור ועיין לעיל סימן ל"ב דין מ"ג ומש"כ בשם החזו"א שם).
ח אם לא עיבדן לשמן אינו מועיל אפילו אם ישחירם אח"כ לשמה (ס"ק י"ח).
ט קלף המעובד לסת"ם צ"ע אם מותר לעשות רצועה מזה (בה"ל ד"ה רצועות).
י הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות בין ש"י ובין ש"ר שחורות מהחוץ לצד השער שהוא מקום החלק ואם אינם שחורות מעכב אפילו דיעבד ואם השחירם מבפנים לא מהני וצריך לחזור ולהשחירם מבחוץ ואפילו ירצה להפכו לצד חוץ צ"ע ואם מונח הרצועה במקום הקף הקשר בצד השחור למטה י"א שלא יצא בזה ידי המצוה והוי ברכה לבטלה ויש חולקין. וצ"ע אם מן התורה די שישחיר בכל אחד עד כדי שיעורו והשאר הוא למצוה ולנוי בעלמא או דילמא כיון דמחוברת כולה כאחד צריכה להיות כולה שחור וגם צ"ע בדיעבד אם לא השחיר חתיכת הרצועה הנכנסת להמעברתא (ס"ג וסק"כ ובה"ל ד"ה מבחוץ וד"ה הלכה וד"ה הרצועות).
יא ומצוה להשחירן עד שיהיו שחורות כעורב ולכתחלה ישחיר הרצועה פעם אחת ואח"כ כשיתייבש קצת ישחיר פעם שנית וכן פעם שלישית עד שיהיה שחור ממש כעורב וכ"ז למצוה בעלמא אבל מדינא כל שחל עליו שם שחור סגי ליה ואפילו היה מראיתו דומה למראה הכחול שקורין (בלא"ה) כשר מ"מ לכתחלה מצוה להשחירו שיהיה שחור ממש (ס"ק י"ט ובה"ל ד"ה הרצועות).
יב אם נתיישנו ונתמעך מהם השחרות צריך להשחירן מחדש ובמקום הידוק הקשר מצוי מאד להתמעך השחרות ויש ליזהר בזה מאד (ס"ק י"ט).
יג מצד פנים א"צ לצובען בשום צבע ואם ירצה יכול לצובען באיזה צבע שירצה חוץ מאדום (ס"ג וס"ק כ"א).
יד עור הרצועות צריך שישחירם ישראל לשמן ואפילו בדיעבד מעכב וצריך להוציא בפיו שעושה לשמה ובדיעבד אם לא הוציא בפיו רק בסתמא צ"ע אם יכול לסמוך על מה [1][שנעבד לשמה דנימא דסתמא לשמה קאי] ואפשר שאם יחזור וישחיר שנית בפירוש לשמן מהני (ס"ד וס"ק י"ח ובה"ל ד"ה אפילו וד"ה פסול).
טו וכן עשיית הרצועה דהיינו חתיכתה מהעור אם עשאן שלא לשמן פסול (בה"ל ד"ה אבל).
טז אשה כשרה להשחיר הרצועות ולחותכן (ס"ק כ"ג ובה"ל ד"ה אבל).
יז קטן כשר להשחיר הרצועות ולחותכן אם גדול עומד ע"ג ומצוהו לעשות לשמה (ס"ק כ"ג [2][ובה"ל אבל]).
יח אם השחירן גוי וישראל עומד ע"ג ומצוהו לעשות לשמה כשר כדלעיל סי' ל"ב דין נ"ה אבל אם לא עמד ע"ג פסול ואפילו חזר ישראל והשחירן לשמן צ"ע. ואפשר שאם השחירו גוי יש לו תקנה שיצבענו ע"ז במראה סיקרא או ירוק או לבן וכה"ג ועל זה ישחירנו וצ"ע וי"א שישחיר בצד השני של הרצועות לשמן ויהפך הצד שהושחר לשמן למעלה וכ"ז הוא דוקא אם אין לו רצועות אחרות (ס"ד וס"ק כ"ד ובה"ל [[3]ד"ה מבחוץ ו]ד"ה פסול ועיין לעיל דין י').
יט עור הבתים אם השחירן גוי כשר ואם יש לו תפילין אחרים לא יטול אלו ומ"מ אם יחזור הישראל וישחירם לשמן כשר בזה (ס"ד וס"ק כ"ב ובה"ל ד"ה ומיהו).
כ כל דבר שצריך בתפילין גופא לעיכובא כמו עשיית הבית והשי"ן שלו בכל פרטיו שיהיה כדין או תפירתו או עשיית הקשר שלו אם עשאן שלא לשמן פסול וצריך להוציא בפיו בכל אחת בפני עצמו שעושה לשמה ובדיעבד אם לא הוציא בפיו צ"ע אם יש לסמוך על מה שעשה המלאכה הראשונה לשמה (ס"ק כ"ג ובה"ל ד"ה אפילו).
כא וכל אלו אין לעשות ע"י קטן אפילו גדול עומד ע"ג ולא ע"י גוי ולא ע"י אשה וכל הפסולים המבואר לקמן בסימן ל"ט (ס"ק כ"ג).
כב אם נפסקה הרצועה ונשאר ממנה מה שמקיף הראש ועוד שני טפחים לכאן ולכאן ובש"י אם נשאר כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אותו אצבע ג' כריכות ויקשור אע"פ שאין בו לכרוך הכריכות שעל הזרוע כשר ויכול לברך עליו אפילו אינו מחבר הרצועה שנפסק אך יותר טוב שיתפרנו בגידין מצד פנים למנהגנו שעושין כריכות (ס"ק כ"ח ובה"ל ד"ה אין התפירה וע"ל סי' כ"ז דין מ"א ומשכ"ש בשם החזו"א).
כג ואם נפסק בתוך השיעור הנ"ל בשל ראש אם יכול להתיר הקשר ולמשוך הרצועה לשני הצדדים שישארו שני טפחים לכאן ולכאן יעשה כן ויכול לברך עליו בשעת הדחק ואם נפסקו שני הרצועות משני הצדדים ולא נשאר לו כ"א מה שמקיף הראש ונאבד הרצועה ואין לו שום עצה יניחנו בלא ברכה וכן בש"י בתוך שיעור הנ"ל לא יברך (בה"ל ד"ה אין התפירה).
כד ואם רוצה לתופרו במקום הדחק בין בש"י בין בש"ר אם נשאר מה שמקיף הראש והקיבורת יכול לתופרו ולברך עליהם אך שיזהר לתפור מצד פנים שלא יהיה ניכר התפירה מצד חוץ וגם שיהיה בגידין אבל בחוטין או בקשירה אסור בין בש"י בין בש"ר ובפרט אם נשאר בש"ר שני טפחים לבד מה שמקיף הראש יש להקל בתפירה אבל שלא בשעת הדחק יש להחמיר שלא יתפור ברצועה ש"ר עד שיהיה הרצועה של ימין עד הטבור ושמאל עד החזה שלמה בלי תפירה ובשל יד שיעור הנ"ל דין כ"ב בלי תפירה אבל יותר משיעורים אלו יכול לתפור אפילו בחוטין מצד חוץ ואפילו לקשור אך יותר טוב שיתפרנו [לש"י][4] בגידין מצד פנים למנהגנו שעושין כריכות (ס"ה וסקכ"ו כ"ח כ"ט ובה"ל ד"ה אין התפירה וע"ל סי' מ"ב דין כ"ו כ"ז).
כה י"א שאם נקרע בש"י אחר השיעור הנ"ל ותפרו צריך אחר התפירה שיעשה הקשירה מתחלה מהרצועה השלמה ולכן ימתח מתחלה הרצועה השלמה ביושר עד האצבע ואח"כ יחזור עם הרצועה הנקשר למטה ויכרוך הזרוע ויש חולקין ע"ז וכן מנהג העולם אך יזהר שלא יהיה מקום הקשירה על האצבע גופא ואם תופר בגידין ומצד פנים מהני בודאי (בה"ל ד"ה אם נפסקה).
כו מה שאיזה אנשים מחברים את הרצועה מיניה וביה בלא תפירה זה לא עדיף מקשר ואפשר דגריעא ממנה (שם).
כז אם נפסקה הרצועה ברחבה ולא נשאר כשיעור שעורה צ"ע אם רשאי לתפור (ס"ק כ"ט).
כח אם נפסקה המעברתא מותר לתופרה (ס"ק כ"ו).
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |