מחצית השקל/אורח חיים/לג

מחצית השקל ‏ אורח חיים לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(ב) (ס"ק ב) שנקרעו קצת פי' כו' אבל הצדדים שלמים וה"ה למעלה צ"ל שלמים וכ' הרב"י בשם המרדכי וז"ל וכ"ש שיש לפסול מה שרגילים כותבי תפילין כשעושים הד' בתים ונותנים אותו בדפוס חותכים מן העור בין בית לבית כדי שלא יהיה נכווץ ובולט ומחפים מקום החתך מבפנים כדי שיהי' נראה מבחוץ שלם עכ"ל ואע"ג דלא שייכי הני טעמי שכ' הט"ז בס"ק א' ע"ש ומזה לא ידעתי מאין להם להסופרים שרגילים שע"י שמותחים בדפוס החריצים שבין בית לבית ע"י חוט ועי"ז ימשכו צדדי הבית יותר למטה מן אמצע הבית ולכן חותכי' למטה צדדי הבית עד שיהיו שוין ונשארו הבתים מחוברים יחד ולא ידעתי מה לי למעלה בצידי הבית דפוסל המרדכי ומה לי למטה בתחתית הבית וא"ל להתנצל דוקא בצידי הבית איכא קפידא דכיון דאין הדופן שלם לא מקרי בית דבית בלא דופן לא הוי בית משא"כ למטה אפי' היה פתוח לגמרי הי' שם בית עליו רק דבעי' שיהי' מעור א' וכיון שבאמצע גם למטה נשארו מחוברים רק חותכם משני צדדים ה"ל עור א':

(ג) (ס"ק ג) ראשון כו' ונשאר בית א' שלם ביניהן ר"ל אפי' נפסק בית של קדש בצד שהוא סמוך לבית של והיה כי יביאך כו' ובית של שמע נפסק בצד שהוא סמוך לבית של והיה כ"י כו' א"כ אין מפסיק בין הקרעים כ"א שני דפנות אפ"ה כשר כיון שעכ"פ מפסיק בית שלם אבל אם נפסק בית של קדש לצד חוץ ודופן הסמוך לבית של והיה כ"י כו' שלם ובית של והיה כ"י כו' נפסק לצד הסמוך לבית של שמע והצד הפונה לבית של קדש נשאר שלם הרי בזה ג"כ נשתיירו שתי דפנות שלמים המפסיקים בין הקרעים מ"מ פסול כיון דאין בית שלם מפסיק:

(ד) (ס"ק ד) מעובד כו' והרב"י כתב ט"א משום דבעי' טהורות ולכך בעי' עיבוד לשמה וסתרו בס' ב"ה דא"כ אמאי ס"ל לרמב"ם בעור הבתים דלא בעינן עיבוד לשמה הא גם הבתים בעי' שיהיו טהורות ולכך כתב מ"א דרצועות עדיפי מבתים דגם שיהיו שחורות הוא הל"מ משא"כ בבתים ס"ל להרמב"ם דמה שהן שחורות הוא רק למצוה ולנוי:

(ה) (ס"ק ה) טוב כו' משמע דס"ל דבדיעבד כשר כו' ר"ל אפי' הרצועות דהא ברצועות איירי בכל סי' זה ועלייהו קאי הרב"י:

מצינו כ"פ כיוצא בזה כיון דאינו מבואר להדיא דאפשר לפרש ע"צ הדחק דהרב"י קאי על בתים אף שאין האמת כן לא כ' לשון י"א:

(ו) (ס"ק ו) עור כו' דהא אפי' לא כו' אבל לדעת הב"ח שהבאתי לעיל סימן ל"ב ס"ק נ"ה שהתו' ומרדכי ס"ל דגם הבתים שיהיו שחורות הל"מ ואם כן אם השחירן עכו"ם פסול:

(ז) (ס"ק ז) פסול כו' דמחזי כמנומר הכי איתא שם א"ר חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת ר"י ורבנן דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת מעביר קולמוס ומקדשו דברי ר"י וחכמים אומרים אין השם מן המובחר ודחו ראב"י דלמא לא הוא ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא משום דבעי' זה אלי ואנוהו וליכא אבל הכא לא עכ"ד הגמ' ותפס מ"א דברי ראב"י לעיקר ומ"ש מ"א משום דמחזי כמנומר משום דאמרי' בגיטין דף נ"ד ע"ב דבס"ת שלא נכתבו אזכרות שבה לשמה מודה ר"י דלא מהני העברת קולמוס דמחזי כמנומר בזה פליגי רבנן וס"ל דגם בחד אזכרה מקרי קצת מנומר ואינו בכלל זה אלי ואנוהו:

וע' בא"ע סי' קל"א ר"ל דשם פסקו רוב הפוסקים גט שנכתב שלא לשמה לא מהני העברת קולמוס דתופסים דברי ר"ח עיקר דמדמה גט לכתיב' השם וק"ל כרבנן וא"כ ה"ה הכא לא מהני השחר' ישראל וצ"ל הא דמקיל מ"מ כאן משום דהרב"י הביא בשם סה"ת ז"ל בסי' קצ"א כ' בפנים שיש להסתפק אם עכו"ם יכול לשחירן לבדו כמו שאר תקוני עור או שמא כיון דרצועות שחורות הל"מ צריך השחרה לשמה ואסור בעכו"ם כו' והמחמיר תע"ב ניהו דבש"ע פסק דפסול ע"י עכו"ם מ"מ ס"ל למ"א דיש לסמוך בזה על דברי ראב"י דאמר טעמייהו דרבנן דמחזי כמנומר גם הרב"י שם בא"ע הביא בשם ר"ת דלא ברירא ליה לפסוק כר"ח דגיטין ע"ש:

(ח) (ס"ק ח) יש מתירים כו'. דבעי' קשירה תמה פירש"י שתהיה הרצועה שלמה ולא יהיה בה רק קשר אחד וכיון דלכ"ע פסול אפי' בשעת הדחק אין יוצאים וכ' הט"ז דגם ע"י תפירה שיוצאים ע"י הדחק היינו שלא יתבטל ממצות תפילין מ"מ אין לברך עליהן דברכות אין מעכבו' וגם בזה נראה שחולק הט"ז על ש"ע דכמ"ש בש"ע שברצועה ש"י השיעור שתקיף הזרוע ותמתח עד אצבע האמצעי' ויכרוך כו' אין לתפור ס"ל לט"ז ה"ה בש"ר אין לתפור בשל צד ימין עד הטבור ובשמאל עד החזה ע"ש. ודע דלענ"ד הא דכתב בש"ע דבש"י אחר שיעור שתקיף הזרוע ותמתח כו' מ"מ אחר שתפר למעלה משיעור זה צריך אחר שתקיף הזרוע למתח הרצועה עד אצבע האמצעי' ולכרוך עליה ג' כריכות ואח"ז יחזור למטה ויכרוך על הזרוע ז' כריכות דאל"כ מאי מהני שיש בו כדי שתקיף כו' ותמתח כו' כיון שאינו עושה הכריכה סביב האצבע כי אם בחתיכת הרצועה התפירה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.