מגן אברהם/אורח חיים/לג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהם אורח חיים לג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף




מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
עיקרי הד"ט
פתחי תשובה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
בית מאיר
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אם נתקלקל. פי' שנפסקו ב' בתים שלמים:

(ב) שנקרעו קצת. פי' שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים שלמים [ב"י]:

(ג) ראשון ושלישי. ונשאר בית אחד שלם ביניהם:

(ד) מעובד לשמו. ברצועות אף הרמב"ם מודה ונ"ל הטעם משום דהל"מ שיהיו שחורות א"כ צריך שיעבדם וישחירם לשמן משא"כ בבתים והרב"י כ' טעם אחר וסתרו בעצמו בבד"ה ע"ש:

(ה) טוב שישחירם. משמע דס"ל דבדיעבד כשר אפי' לא השחירן לשמן וא"כ רמ"א בהג"ה חולק עליו והל"ל בל' וי"א וכו' מיהו מצינו כמה פעמים כיוצא בזה כמ"ש בסמ"ע:

(ו) עור הבית. דהא אפי' לא השחירם כלל כשר (טור סי' ל"ב ד"מ):

(ז) פסול. נ"ל דאם חזר ישראל והשחירן לשמן כשר דהא אמרי' בגיטין דף כ' שאם כ' השם ולא קדשו מעביר עליו קולמוס ומקדשו ואפי' רבנן ל"פ אלא משום דמיחזי כמנומר הא לאו הכי שרי א"כ כאן שרי לכ"ע וע' בא"ע סי' קל"א:

(ח) יש מתירין לתפור. מדסתם הרב"י כאן ש"מ דעתו כא"ח דאפילו בחוטין שרי אבל הת"ה ורי"ו כתבו דוקא בגידי' ולקשור לכ"ע פסול דבעינן קשירה תמה כדאי' בגמ':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון