ש"ך/חושן משפט/רפה

ש"ך ‏ חושן משפט רפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) שבוי שנשבה כו'. עיין בתשו' מהרא"ן ששון סימן צ"ג ובתשובת ר"א ן' חיים סי' ט"ו:

(ב) אין מוציאין. עיין בסמ"ע ס"ק א' עד ל"ד אין מוציאין כו' ובב"ח דחק ליישב לשון הרמב"ם בזה ודברי הסמ"ע מרווחים ודלא כהרב המגיד וכ"כ הב"ח:

(ג) שבוי כו'. עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' ע"א וברשד"ם סימן רכ"ז:

(ד) נשבה השבוי כו'. עיין בירושלמי פרק נערה שנתפתתה הל' ח' מדינים אלו:

(ה) מי שיצא כו'. עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ה ובתשובת מהר"מ מלובלין סי' י"ב ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ח:

(ו) לא יורידו קטן כו'. אבל גדול מורידין אע"פ שיש ע"ז קטן ולא חיישינן שמא מת השבוי כמו שחיישי' לקמן ס"ט ואין מורידין קרוב לנכסי קטן דבנקבה שבויה חיישינן אבל בזכר שבוי לא חיישינן כ"כ הב"ח ואין אלו אלא דברי תימה ודברי נביאות כי מנ"ל לחלק וב"י בשם רי"ו ס"ס י"ג כתב בהדיא דאין חילוק ולעולם בשיש גדול וקטן איכא למיחש שמא מת השבוי ואין מורידין כו' וכן נ"ל עיקר ודוק:

(ז) הא דאין מורידין. עיין בתשובת רשד"ם סי' ש"ח ושי"ב ותנ"ו ובתשובת מהר"מ מלובלין סימן י"ב:

(ח) מעשה באשה אחת כו'. עיין בספר אגודת אזוב דף ק"ב ע"ב:

(ט) מתוך שצריך להעמיד אפוטרופוס לחצי של קטן. האי דכת' חצי והא דמתחיל וכתב דאינו של קטן כ"א שליש נכסים נראה דלישנא וסדרא דש"ס קא נקיט ובש"ס גופא הטעם הוא במ"ש ברישא שליש הוא כמ"ש הנ"י משום דבהכי סגי למימר דאין מורידין הבת לנכסים לא חש למימר דילמא מתו שתי השבויות עכ"ל ובסיפא מבואר הוא דהוכרח אביי לומר פלגא יהבינן לאחתי' ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופס לינוקא ומשום הכי נקט רבא נמי וגומר מגו דמוקמינן אפוטרופוס לפלגא אע"פ דהוא יכול למימר מגו דמוקמי' אפוטרופוס לשליש כו' מ"מ נקיט הכי משום דעליה דאביי קאי ובר מאחתיה הוא והרמב"ם לישנא דש"ס קא תפס וכדאמרן וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.