באר הגולה/חושן משפט/רפה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רפה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הרמב"ם בפ"ז מהלכות נחלות ד"ד מבריית' פ"ג דב"מ דף ל"ח ע"ב היורד לנכסי שבוי וכו' וכתב ה"ה שרבינו מפרש שהוא ביורד על דעת להחזיק ולנחול ולזה אמר (היורד) ולא מורידין (כמבואר בסעיף הסמוך גם התוס' הרגישו בזה וכתבו בענין אחר) ועל כן נראה שהוא סובר דכיון דבשבוי מורידין קרוב לנכסיו בלא שמעו בו שמת להתעסק בהן כאריס כששמעו בו שמת מעלין הקרוב מדרגה אחת שאם ירד בתורת נחלה אין מוציאין מידו והיוצא לדעת כיון שבלא שמעו בו שמת אין מורידין קרוב אפי' באריס כששמעו בו שמת ואין מעלין אותו כל כך שאם ירד בתורת נחלה שלא נוציא מידו אבל מעלין אותו שמורידין אותו לקרקעות כאריס ובזה מסולקת השגת הראב"ד שם:

ב) שם ד"ה כמימרא דשמואל שם:

ג) שם דף ל"ט ע"א רב נחמן דידיה אמר כו' וכדמפרש בגמרא שם:

ד) כתב ה"ה מימרא דרב יהודה אמר שמואל שבוי שנשבה והניח קמה וכו' (שם) יש ללמוד שאין מורידין קרוב למטלטלין:

ה) כמימרא דשמואל:

ו) מבואר שם בבריי':

ז) כ' ה"ה שכבר הסכים הרמב"ן לדעת רבינו ע"כ וכן פי' רש"י שם בנוסחאות שלפנינו:

ח) שם דף ל"ט ע"א אפוטרופס לדיקננו לא עבדינן

בסי' רל"ה ס"ב כתבו המחבר:

ט) שם פ"ז מה"נ ד"ו הוא מימרא דרב יהודה אמר שמואל שם והבאתי לעיל בסעיף ב':

י) כ' ה"ה זה אינו מבואר שם אבל ממ"ש (שם) שמין להן כאריס תיקנו להו רבנן כי היכא דלא ליפסדינהו משמע שאין זה אלא בשדות וכרמים דברים העשוי' לאריסות וההפסד מצוי בהני אבל החצירו' והבתים שאין נותנים באריסות ואין ההפסד מצוי בהן אין מורידין להן קרוב זהו דעת רבינו ודברים נכונים הם:

כ) שם ד"ח מימרא דרב נחמן אמר שמואל שם:

ל) מבואר שם בבריית' היורד לנכסי רטושין מוציאין אותן מידו פי' רטושין שהלכו להם מדעת:

מ) שם ד"ה וכתב ה"ה דעת רבינו שדין שמעו בו שמת ביוצא לדעת הוא כדין לא שמעו שמת בשבוי ואין לזה ראי' והרמב"ן והרשב"א חלקו ע"ז ואמרו שהקרובים לא ירדו אבל שומעין להם להוריד בהם רחוק ע"פ ב"ד בתורת אריסות כדי שלא יפסדו הנכסים והב"ח כתב בשם הנ"י שתירץ דמ"ש ומורידין הקרוב וכו' כאריס היינו דמורידין אותו בתורת אריסות שבכל שנה ושנה מחשבין עמו ונותנים לו חלק אריסותי' כשאר אריסי העיר וכיון שאנו רואין בכל שנה האיך הוא מתעסק ליכא למיחש דלמא מפסיד בהו כלל ושכן עיקר

הכ"מ שם ספ"ז מה"נ תמה למה השמיט רבינו מ"ש בברייתא שם סוף דף ל"ח שמע שממשמשמין ובאין וקדם ותלש ואכל הרי זה זריז ונשכר:

נ) שם ריש פ"ח מימרא דרב הונא שם:

ס) שם במימרא כנזכר:

ע) גם זה שם וכתבה ה"ה ופי' דין זה בקרקעות הוא אבל מטלטלין כבר נתבאר שאפי' לנכסי שבוי גדול אין מורידין קרוב:

פ) שם בגמ' ע"ב:

צ) שם דין ב' מסקנת הגמ' שם ומבואר בפי' רש"י הטעם שם:

ק) בשם הראב"ד ממשנה פ"ט דב"ב ד' קמ"ג ע"ב הניח בנים גדולים וקטנים וכו' ושבחו גדולים והתם מוכח דאפי' ברשות ב"ד כדאמרי' ראו מה שהניח וכו' ומשמע נמי התם שכולם סמוכים על שלחן אחד הרב המגיד ע"כ וכ"כ שם בשם קצת מפרשים וכו' ואף דעת רבינו כן וכמ"ש וכו' (ומבואר לקמן סי' רפ"ז סוף ס"א):

ר) טור סי"ד בשם הרי"ף בשם רב צמח גאון והביא ראיה ממימרא דרבה לרב יוסף בפ"ה דב"מ דף ע' ע"א דלא פלוג רבנן בין קרוב לרחוק

ע' בתשו' הרא"ש כלל פ"ו סי' ב' דאם יש לבת ממון ביד אבי אמה ויש לה אב ופסק דתשב עם אבי' ואם האב בעל אחריות נכסים טוב שיתנו לו גם המעות שישא ויתן בהם ע"ש שהאריך וע' בתשובת מהר"מ פדוואה סי' נ"ז אימת אין מניחין קרוב קטן ובין האחים שלא יהרגוהו סמ"ע בשם ד"מ:

ש) שם ברמב"ם דין ב' עובדא שם דל"ט ע"ב וכתב ה"ה ופסק רבינו כרבא דאמר הכין וכן פסקו בהלכות:

ת) בטור ס"ו בשם תשובת הרא"ש כלל ל"ב ס"ה וביאר שם כיון שאלו שנשבו בין העכו"ם לאונסן היה וכל מה שעושין להנאתן הוא ולא להכעיס:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון