פתחי תשובה/חושן משפט/רפה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אבל היוצא לדעת. עבה"ט עד אבל כשהלך לדעת במקום קרוב כו' וע' בתשו' עה"ג סי' ד' בעובדא כיוצא בזה עש"ב:
(ב) וי"א דאין היורש יכול למחות. וכן נראה דעת תשובת הרדב"ז ח"א סי' קע"ג הובא לעיל סי' רל"ה ס"ח סק"ו:
(ג) לדעתו יצא. עבה"ט מה שרמז לעיין בת' רש"ך ובתשו' מהר"ם מלובלין סי' י"ב כו' וע' בתשו' ח"ס חח"מ סי' קנ"ב שכ' דבת' מהרמ"ל שם הוה עובדא באורח שהפקיד נכסיו אצל בעה"ב ומת ולא נודע לו שום יורש בעולם ופליג שם עם רב א' וס"ל למהרמ"ל שב"ד נזקקין להוציא מיד הבעה"ב ולהעמיד אפטרופס (או אם הבעה"ב המוחזק הוא איש אמיד ובטוח יעמיד בטחון שיהיו הנכסים בידו עד שיבאו יורשיו או עד שיבא אליהו ועכ"פ יהיו הב"ד בטוחים בהקרן לעולם ולא בפירות כי אין מעמידין אפוטרופס לדיקנני רק כשומר את הדבר ולכשיבאו יורשיו יוחזר להם הקרן כ"כ הוא ז"ל בשמו בס"ס קכ"ט שם) והמעיין שם יראה שכל ראיותיו מוכרחות וכבר השיג עליו בשאילת יעב"ץ ח"א סימן קמ"ב וכן נ"ל ברור שא"צ להוציא מידו כלל וגם קשה מאד שיבאו יורשים שיכולים לברר שהם היורשים של פ' שמת כיון דלא הוה נודע לנו בחיותו וה"ל כממון שאין לו תובעים כו' ובכה"ג משמיא זכו ליה ודידיה הוא ומאן מרמא ליה מידו ואם ירצה לנהוג מדת חסידות יעשה דבר לצורך נשמתו והוה ג"כ קצת השבה ע' ב"ק ק"ט ע"א אף ע"ג שאינו דומה ממש להתם עכ"ד ע"ש עוד ויובא לקמן סי' של"ג ס"ה סק"ח. וע"ש עוד בתשו הנ"ל ס"ס קכ"ט בעובדא באלמנה שמתה ולא נודע לה שום יורש מצד אביה ושנתים קודם מותה עשתה צוואה וחילקה נכסיה במתנת שכ"מ לאיש א' מקרובים מצד האם ושוב חזרה בה וגם המקבל מתנה מחל לה אלא שהשטר צוואה נשאר בידו ועתה אחר מותה קדמו בני אחי אמה ותפסו במטלטלים שלה וטוענים כי אבי אביהם נתן לה נדוניא להכניסה לבעלה ע"כ הם קודמים ובעל השטר הנ"ל טוען על הנכסים בכח שטר צוואה הנ"ל וכתב דבעל השטר הנ"ל בודאי אין לו שום טענה כיון שהב"ד יודעים שחזרה בה מה מועיל האי חספא שבידו והנכסים נשארו בחזקת יורשי דאורייתא בכ"מ שהם כו' וגם טענת המחזיקים בנכסים שאבי אביהם נתן לה נדן דברי הבל המה. והזכיר שם דברי מהר"ם לובלין הנ"ל ודברי שאילת יעב"ץ הנ"ל דפליג עליו וכתב דראיית השאילת יעב"ץ מש"ע ר"ס קמ"ו (ס"ט) במי שהחזיק בשדה שאינה שלו אינה מוכרחת וגם הוא גופיה לא אמרה אלא היכא דבהיתרא אתי לידיה ולא בתופס אח"מ ע"כ בנ"ד יעמידו המחזיקים בטחון מוספק לערב ויכתב בפנקס הקהל שאם יתודעו יורשים יוציאו מידם ויתנו ליורשים. ואי לאו בר הכי הוא יעמידו קהל איש אמיד לאפטרופס באופן הנ"ל ויעמיד בטחון מוספק ליתנו להיורשים כשיבאו ע"ש וצ"ע:
(ד) לא יורידו קטן עבה"ט עד ואין אלו אלא דברי תימה ודברי נביאות כו' וע' בתשובת שבו"י ח"ג ס"ס קע"ה שמיישב דברי הב"ח דכ"כ התוספת בכתובות דף נ"ב ע"א ד"ה רצה אינו פודה ובדף פ"ג ע"ב ע"ש וכן מבואר מל' התוס' בגיטין דף כ"ח ע"א בסוד"ה והניחו זקן ע"ש וע' בשעה"מ סוף פ"ד מהל' סוכה מ"ש בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |