נתיבות המשפט - ביאורים/חושן משפט/רפה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נתיבות המשפט - ביאוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רפה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אין מוציאין אותם מידם עסמ"ע ס"ק א' מ"ש בשם ה"ה ליישב דברי הרמב"ם בדוחק גדול וגם הב"י תמה ע"ש מה שלא כתב הדין המבואר בש"ס דאפי' שמע שממשמשין ובאין ע"ש ולפעד"נ בכוונת דברי הרמב"ם במ"ש אין מוציאין אותם מידם דהיינו דבשלא שמעו בו שמת כשהב"ד מורידין אותן מתנין עם הקרובים שאף שכ"ז שלא יבואו הבעלים יכולין הן לאכול מ"מ כשיבואו הבעלים מנכין להם במה שהיו צריכין ליתן להם כאריס והמותר מוציאין מהן אבל בשמעו בו שמת שירדו לאכול בתורת נחלה אין מוציאין מהן הפירות שאכלו ומש"ה לא היה צריך שוב לכתוב הדין שאפי' שמע שממשמשין ובאין דהרי זה זריז ונשכר דנכלל במ"ש שאין מוציאין מידם דמשמע שאין הב"ד מוציאין מהן שום דבר מהפירות עד שיבואו הבעלים ויטלו שלהן אבל לירד ולמכור גוף הקרקע ודאי דאין שום אדם יקנה מהן דאין אדם מוכר דבר שאינו שלו ומי שיקנה מהם אינהו דאפסדו אנפשייהו וכשיבואו הבעלים יוציאו מהלוקחים שקרקעות א"י להבריחם ואין הב"ד חוששין כלל למכירה ובודאי לא יעשו היורשים רק שיאכלו הפירות ובדין אוכלים ועוד נראה בכוונת הרמב"ם דהנה כשהב"ד מורידין נותנין דוקא לראוי כמ"ש הרמ"א דאם קצתן אינן עובדים אדמה שיורידו להעובדים אדמה ובודאי אפי' קדמו מי שאינן עובדי אדמה ונטלו מוציאין מידם ונותנין להעובדים אדמה משא"כ בשמעו בו שמת מי שנטל נטל ואין הב"ד מזדקקין כיון דנראה שמת כבר ומש"ה קתני בברייתא לישנא דהיורד בדיעבד:

(ב) פירות נוטל הכל נראה דאפי' הפירות שגדלו מאליו נוטל וכ"א בהגהת אשר"י ע"ש ובזה יש ליישב קושיית התוס' על רש"י בד"ה וכולן שמין להן כאריס ע"ש די"ל דכוונת רש"י במ"ש ושאר פירות יהיו מונחים היינו פירות האילן שלא טרח בהו אבל פירות שבאו ע"י טירחא אוכל הכל וברייתא דקתני ואין מניחין אותן לירד משמע כלל וכלל לא:

(ג) או עד שיבוא עסמ"ע ס"ק כ"ב שסיים בצ"ע ואישתמיטתי' דברי הנ"י שכתב בהדיא כן דבנכסי רטושין כששמעו בו שמת אינו אוכל הפירות כלל אלא מחשבין עמו בכל שנה כאריס שאינו כדין הורדה כלל ע"ש:

(ד) וסמוכין על שולחן אחד מעמידין קרוב. ולפעד"נ דזהו דוקא להנך דסוברים דאפי' בתורת אפוטרופס אין מורידין קרוב דחיישינן אפי' בכה"ג דילמא אתי לאחזוקי י"ל שפיר כיון שסמוכין יחד לא חיישינן כמו שהוכיחו הפוסקים דאלת"ה קשה מהא דאמרו בבבא בתרא קמ"ד בגדולים וקטנים כשאמרו ראו בפני ב"ד דהשבח לעצמן הא הב"ד אינן מניחין אותו כלל לירד בנכסי קטנים כל עיקר וממילא הוי כיורד שלא ברשות כמבואר בב"מ דף מ' גבי מרי בר איסק. אבל להש"ך דס"ל דרק לירד ולאכול אין מורידין וממילא להשביח שלא לאכול מורידין אין הוכחה משם ולפיכך נראה דלהוריד לאכול הפירות אפי' בניזונין יחד מ"מ אין מורידין דמה בכך שניזונין יחד מ"מ כשיראו שאוכל פירות משדה זו לבדו ואין נותן ממנו לקטן אתי לאחזוקי ומה בכך שניזונין יחד משאר ממון וכן לפמ"ש הנ"י שהגדולים לא יודיעו לקטן ה"נ לא יודיעו לקטן כשיראו שיאכל הגדול משדה זו הפירות לבדו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון