ביאור הגר"א/חושן משפט/רפה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שבוי כו'. עתוס' שם ד"ה היורד כו' ה"ה כו' ושם וא"ת כו' והרמב"ם נזהר מכ"ז ומפרש דברייתא ביורד לחלוק בנכסיו ועבה"ג ואמר תנאי היא דרשב"ג מפ' בהדיא דנטושין כשבויין ות"ק פליג וה"ה לענין מורידין להתעסק לכתחלה ורטושים מפרש אפי' שמעו שמת ואכולהו קאי אף ארישא דשמעו שמת ובזה נרויח דאתי אף כת"ק ופ' כת"ק ואף דשמואל לענין מורידין ס"ל כרשב"ג וכשיטתו בהרבה מקומות וז"ש ונשמע כו':
(ב) וכן כו'. שם בורח כו':
(ג) (ליקוט) שבוי כו'. כשמואל דה' כוותיה בדיני וכן ס"ל לר"ן וכן תניא כוותיה דאמר שם תנא וכולם כו'. וכן שם בעובדא דסבתא (ע"כ):
(ד) היו כאן כו'. כמ"ש אין מורידין קטן כו' ופי' הרא"ש כי א"י לעובדן והאריס מכסיפם וע"ש שמביא ראיה מכתובות פ"ב וצ"ע דמביא ראיה מאביי וקי"ל כרבא:
(ליקוט) היו כאן. כמ"ש בעובדא דסבתא אי לאו דלמא שכיבא סבתא הוה מוקמינן בידא דאחתא וערא"ש שם (ע"כ):
(ה) (ליקוט) וכשיבאו שמין כו'. כ' דשמין כארים אדברי שמואל ור"נ כמש"ש וכולן לאתויי מאי כו' ולא כ' אברייתא דעיקר מיתניא אברייתא משום דלא מיתוקמא אלא כרשב"ג ואיהו פ' כת"ק כמ"ש בס"א ואין דרכו ליכתב אלא מ"ש בגמ' בהדיא אבל צ"ע למה לא כ' מש"ש ולא עוד אלא אפי' כו' וכן הטור והרב (ע"כ):
(ו) שמין כו'. וכפירש"י:
(ז) וי"א כו'. רא"ש לפי' תוס' ועתוס' שם ד"ה וכולם כו':
(ליקוט) וי"א דוקא כו'. תוס' שם ד"ה וכולם כו' ע"ש ור"ל פירות שקצרן קודם ששמע שממשמשין ובאין דקודם שיבאו אוכל כל הפירות ואדעתא דהכי ירד אבל אחר שבאו הבעלים ולא קצר עדיין וכן בשבח נוטל כאריס וחלוק משמע שמת דהתם שמע כשמשמשין כו' זריז ונשכר משא"כ בלא שמעו דאין מניחין אותו ע"ש בתוס' ועוד חלוק דבששמע אפי' כאריס אין שמין בשבח ואינו נוטל כלום כמ"ש הרא"ש שם וכ"מ בתוס' בד"ה הנ"ל אבל הכא בנטושים כו' כיון דלא מפסיד כו' מ' אבל לא בשבויין אבל דעת רש"י דאף בשבוי שמין כאריס ובנטושין לא יאכל הפירות אף קודם שיבאו אלא כאריס וזהו החילוק בין שבויין ליטושין וכמש"ש בגמ' וכמ"ש תוס' ד"ה הנ"ל פירש"י כו' וערש"י שם ד"ה דאלו התם כו' ושאר פירות כו' מ' אף קודם שיבאו ושם ל"ח ב' ד"ה בששמעו כו' דנוטל כאריס אבל דעת הרמב"ם וש"ע שאין מחשבין כאריס אלא לאחר שיבאו אז מחשבין למפרע אבל קודם לכן נוטל הכל וכ"כ הטור בשמו (ע"כ):
(ח) ואם שמעו כו'. כמש"ש ומ"ש מהא דתנן כו' ותי' דגמ' ל"ש כאן דכאן סמכא דעתיה והוי כאשתו גדולה ואע"ג דפריך גמ' השתא זריז כו' היינו לס"ד אביו בתר דאסיק ה"נ תקינו כו':
(ט) מיהו כו'. ערש"י ד"ה אפוטרופוס לדיקנני כו':
(י) ומיהו כו'. כיון שאינו מדינא:
(יא) וי"א כו'. וראיה ממש"ש מיגו דמוקמינן כו' והטעם שאין טירחא בדבר כנ"ל אלמא מוקמינן שלא בטובתו. הרשב"א:
(יב) שוטה כו'. כמ"ש בב"ק לט א"ב:
(יג) וה"ה כו'. עבה"ג וכמש"ו ואין מורידין כו' כדי כו':
(יד) ואבדה כו'. פ"ב דב"מ ופ"ה דב"ב:
(טו) מיהו כו'. דל"ש אבדה מדעת
(ליקוט) מיהו אם כו'. שם לח ב' מדרשב"ג נשמע כו' ולכאורה אין לו שייכות לשם אלא משום דמתני' מיירי שהלכו בעליו למ"ה כמ"ש בסי' רצב סט"ו ואע"פ שיצא לדעת ה"ה כשבוי כיון שלא ידע מהפסד נכסי הפקדון ושם מ"א ועוד קטן הוא כו' הא גדול מורידין ועמש"ל בס"ה (ע"כ):
(טז) וכן כו'. דלהכי נקט בשבויין ונטושין שהלכו להורות כה"ג שהלכו מדעת ואח"כ נשבו. שם:
(יז) שמעו כו'. כ"כ ג"כ הרא"ש ולשיטתו ניחא דמפרש רטושין בלא שמעו ולרשב"ג איצטריך אבל הרמב"ם מפרש בששמעו אלא ששם לענין לחלוק בנחלה כמש"ל ס"א ולמד ממש"ש מ"א גדולה מזו כו' ופריך ועוד קטן הוא כו' הלא"ה מורידין. והרשב"א חולק על הרמב"ם ומקשה קו' הנ"ל דפריך גמ' אלא ארטושין לוקמינהו בששמעו שמת וכשיטתו שמפ' לברייתא כרש"י ותוס' בתורת אריס מפ' כאן כיון שלא ידע שיש לו נכסים ה"ל כשבוי וכמ"ש בס"ד בהג"ה:
(ליקוט) שמעו כו'. אע"ג דפריך שם ואלא ארטושין ולא מוקים בששמעו שמת שם בירד לנחלה כמ"ש בס"א והרשב"א חולק וכשיטתו דמפ' כרש"י ותוס' והרמב"ם למד ממש"ש מ"א ועוד קטן כו' אלא משום דע"כ מיירי ששמע שמת מדקא' שם א"ל שפיר כו' מלמד כו' אלמא שידע והכירו מקודם וא"כ מאי קאמר הכא מי ידע דליחיל הא ידע שי"ל אח אלא ששמע שמת והרשב"א תי' כנ"ל ס"ד בהג"ה (ע"כ):
(יח) כיצד. מפ' לרישא:
(יט) ואפי' בן כו'. מפ' לסיפא וגורס ולא קרוב מחמת קרוב באחי דאבא ר"ל שהקטן אחי אביו:
(כ) ואפי' אמר כתבו כו'. זו פי' אחר על עיטרא וכ' הרמב"ם שני הפירושים כדרכו:
(כא) וכ"ז כו'. תוס' בב"ב קמג בד"ה השביחו כו':
(כב) וי"א עוד כו'. בזה מתורץ קו' תוס' בד"ה ש"מ וקשה כו' והטעם דאין חזקה אלא באכילת פירות:
(ליקוט) וי"א עוד כו'. ממ"ש בגטין אין ממנין אפוטרופוס נשים כו' ול"ק ולא קרובים. הרשב"א בתה"א ומביאו ב"י. אבל ברא"ש כ' שם ריש סי"ד דלמא שכיבא כו' ואפי' בתורת אפטרופוס ומ"ש מתחלה לוקמינהו כו' לאכול הפירות טעמא דס"ד מפרש למה קס"ד ליקום בידא דאחתא (ע"פ):
(כג) וכן כו'. שלכן מחלק בין אחי מאבא לאחי מאימא ואף למסקנא דוקא משום הרחקה
(ליקוט) וכן אם כו'. שם בתשו' דלא שייך שמא יחזיק:
(כד) הא דאין כו'. עבה"ג ועוד דבמטלטלין אין חילוק בין קרוב לרחוק דא"צ חזקה במטלטלין. הגמ"ר:
(ליקוט) הא כו'. וכ"כ בהג"א שם ד"ה ואפי' כו' ע"ש (ע"כ):
(כה) אבל אם כו'. כמש"ש ע' א':
(כו) וכן כו' ואם כו'. כנ"ל:
(כז) וי"א כו'. עסי' ר"צ ס"ה וכ"ש באב עצמו:
(כח) שבויה כו'. עבה"ג וכמ"ש בכתובות נ"א ב' והא קא ממטיאן כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |