רש"ש על המשנה/שקלים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

רש"ש על המשנהTriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

תוי"ט ד"ה שומרי. עי' מש"כ בר"ה (ט') ע"ד התוס' דשם בס"ד: שם ד"ה מתנדב ושלוחי ב"ד יביאום. לכאורה גם בהם יש לחוש שיזכו לעצמם ואולי ר"ל דישלחו כהנים שהמה שלוחי דרחמנא או דב"ד (עי' יומא פ"א מ"ה ובגמ' שם) והמה כמו שכורים בכ"ד מתנות שנוטלין חלף עבודתם:

ב[עריכה]

ושעיר המשתלח. פי' הרע"ב לפי כו' וא"י על איזה מהם יעלה הגורל לה' ולא מחוור דא"כ פשיטא כדפריך הש"ס ביומא (ס"ג ב') אקרא לכן נראה דהכא נמי מיירי שמת המשתלח אחר הגרלה וכר"ש כו' וכדמוקי שם רב יוסף ואפ"ה אינו בא אלא מתה"ל דהוא נמי אתא לכפרה או משום דגם הוא נקרא חטאת כדכתיב בר"פ אחרי שני שעירי עזים לחטאת אך לטע"ז קשה בחולין (י"א) לענין טרפה מדוע ל"ק הש"ס האי טעמא כמו דאמר שם גבי פרה ועי' תוס' שם ד"ה חטאת וי"ל פי' הרע"ב דכיון דלקיחתן כאחד יכול להתנות דמעות התרומה יתחללו על אותו שיעלה עליו הגורל לה' וקמ"ל דלא משום שאין ברירה: תוי"ט ד"ה ולשון ואיכא לספוקי כו' ובלשון שקושרין בפתחו של היכל כו'. גם הוא היה מאותה אסמכתא דאם יהיו חטאיכם כו' רק דלפי שהיו מציצין כו' התקינו לתתו בין קרניו וספיקו הוא דלמא הוא עדיף להביאו מהתרומה לפי שהיה בפנים ודברי התו"ח בזה מגומגמין:

ד[עריכה]

מותר נסכים. בפי' הרע"ב כאן ובס"פ משמע שהיו עושין מקח עם בעלי היינות כו' על שנה שלמה (וכ"מ מפירש"י ב"מ (נ"ז ב') ומנחות צ') וא"כ פירושו בהא דאיתא שם אחת לל"י משערין אה"ל תמוה וסתירה. ונ"ל דשם הכוונה דאחת לל"י דורשין השער שבשוק ומוכרין בזה השער למי שצריך לנסכים כו' כל הל"י ואם השער אז הוזל מכפי המקח שעשו עם הבעלי יינות כו' בתחלת השנה מחויבים ליתן כשער הזול דעכשיו ובזה אין מותר לגזברים מאומה ואם אז הוקר השער הבעלי יינות מחויבין להעמיד כפי המקח שעשו מתה"ש והגזברים ימכרו כפי היוקר דעכשיו ואז יש מותר וכן מל"י לל"י וזה היפך פי' הרע"ב ורש"י במנחות שם במותר נסכים: תוי"ט ד"ה לקיץ מלשון בקיץ ובחורף יהיה והוא בזכריה (יד) ותימה שלא הביא מה"ת וקיץ וחרף (בפ' נח) וגם שם הפירות דיקראו קיץ מצינו ומאה קיץ (שמואל ב' טז) כלוב קיץ (עמוס ח'): שם ד"ה מותר תרומה ולעיל מהך פריך כו' ע"ש דזה השקלא וטריא הוא על מעות בד"ה לא על מותר תרומה:

ה[עריכה]

מפרישין ממנה שכר האומנין. התוס' בשבועות (י' ב') ל"ג ממנה ע"ש ועמש"כ בכריתות (ו'):

ז[עריכה]

בתו"ח על הרע"ב בד"ה שהמקדיש בפירוש. והכ"מ לא העיר בזה [נ"ב עי' לח"מ הל' מעשה הקרבנות פ"ה הל"א כ"א. מהגרמ"ש:]

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף