תוספות רבי עקיבא איגר/שקלים/ד

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ שקלים ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות ד] במשנה אלא משל צבור. היינו דחיישינן שמא לא ימסרם לצבור יפה יפה ובמל"מ (פ"ג דשקלים) הקשה הא מ"מ כיון שאומר בפיו שנתנם להקדש אף אם בלבו אינו מסכים למתנה מ"מ הוי רק דברים שבלב והוי מתנה מעליא עיי"ש:

[אות ה] שם בתוי"ט ד"ה מתנדב. וא"ת ומ"ש הכא דחיישינן. במחכת"ה לפי שעה אישתמיטתיה דברי תוס' יומא (דף ל"ה ע"ב) וז"ל וכן לבן בוכרי (בפ"ק מ"ד) דכהן א"צ לשקול ומ"מ אם שוקל אינו חוטא איכא למימר אפילו את"ל דס"ל כרבנן דהכא מ"מ מודו כיון דכל ישראל מביאי' שקלים אינהו נמי מסרי יפה ועוד כיון שכל ריוח הקרבנות הבאים מן השקלים שלהם הוא גמרי ומסרו יפה עכ"ל. הרי דלא ניחא להו בסברת חילוקו של התוי"ט:

ובתירוצם א' של התוס' מתיישב גם ההיא דנשים ועבדים אולם לתירוצם ב' קשה לי מה יענו בההיא דנשים ועבדים. אח"כ מצאתי שהקשה כן במל"מ (פ"ג דשקלים):

ב

[אות ו] בתוי"ט ד"ה ולשון. ואיכא לספוקי. בתוס' ישנים יומא (דף ס"ד ע"א) מבואר דמפרש כן למתני' דלשון של זהורית דהכא היינו מה שהיו קושרים בפנים:

ה

[אות ז] במשנה אם בא החדש בזמנו. בספר טורי אבן בחידושיו לר"ה (דף ז') ד"ה ואם הביא מן הישן כו' כתב דמדברי הירושלמי (פ"ג דר"ה) מבואר דמפרש למתני' דהכא דאם בא החדש בזמנו אקידוש החודש קאי וה"פ אם באו עדים שראו הלבנה ביום ל' לחדש אדר וקדשו החדש בו ביום [ולקידוש בו ביום קרי בזמנו] בא מן החדשה פירוש בא הקטורת ביום ל' מן החדשה דהו"ל ר"ח ניסן דמצותו להביא מן החדש. ואם לאו שלא קידשו ר"ח אלא ביום ל"א בא מן הישן ביום ל' לאדר דבתר שנה שעברה גרירה ולא נתחדש השנה חדשה עד יום ל"א ועיי"ש:

ט

[אות ח] בהרע"ב ד"ה המקבל עליו. דלא גרע מהדיוט. עיין קידושין (דף כ"ט ע"א) דאמרינן שם דאם קנה מן הקדש במנה ולא הספיק למשכו עד שעמד במאתיים אינו נותן אלא מנה ולא אמרי' בזה לא יהא כח הדיוט וכו' דאטו הדיוט לאו במי שפרע קאי ע"ש וא"כ קשה מתני' דהכא ועיין בהרמב"ם (פ"ט מהלכות מכירה ה"ב) דמחלק דדוקא במכר הקדש כההיא דקידושין אבל הקדש שקונה בכסף יכול ההקדש לחזור בו. והסכים שם הראב"ד בהשגות והביא ראיה ממשנתינו דהכא. אבל דעת הר"ן בפרק קמא דקידושין דהיכי דיהיב גזבר מעות על פירות ידועים והוזלו לא מצי לחזור דלא אמרינן בזה לא יהא כח הקדש גרע מהדיוט דהא הדיוט בעי לקבולי עלה מי שפרע. ומתני' דהכא שאני כיון שלא היה הסלתות בעין לא קנה הקדש קנין גמור ולפיכך אם רצה לחזור חוזר עיי"ש. ומלשון הרע"ב משמע כהרמב"ם. וכדברי הר"ן ראיתי שכתב ג"כ בשיטה מקובצת בב"מ (בדף כ"ז ע"ב) בשם הרא"ש:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.