רש"ש על המשנה/סוכה/ב

רש"ש על המשנה ‏ סוכה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ברע"ב ד"ה עבדים כו'. דמ"ע שהז"ג נשים פטורות כו' וכ"כ רש"י. לכאורה קשה דהא לקמן בגמ' (כ"ח) ממעטינן נשים בסוכה מהלכתא ע"ש. אמנם עי' במל"מ פ"ו מהל' מלכים ה"ז סד"ה ודע ובדבור הסמוך עוד ראיתי ותעמוד על עומק כוונת רש"י ז"ל:

ב

במשנה המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה. הפוסקים הביאו הירושלמי הד"א צריכין הכוכבים נראין מתוכה רל"א בכוכבי חמה שנו ופי' בו דמלשון כשרה קדייק דמשמעה בדיעבד וכתב הגר"א ז"ל בסי' תרל"א סק"ג וצ"ל מ"ש ת"ר אין כו' (היא גי' הרא"ש) אפי' לכתחלה וצ"ל דתני אגב סיפא לישנא דכשרה דהוא לשון דיעבד ודוחק ול"נ דגם רישא דברייתא בדוקא קתני לישנא דדיעבד אבל היינו אליבא דב"ש (דרישא אשמעינן מה דכשר לכ"ע כמבואר) דגזרו אטו כוכבי חמה דאפי' דיעבד פסול אבל לב"ה דאפי' בכוכבי חמה מכשרי דיעבד בכוכבי לילה שרו אפי' לכתחלה. אולם מדברי הר"ן למדתי דדיוקא דהירושלמי איננו מלשון כשרה דהרבה מצינו לשון זה אפי' בלכתחלה (עי' סוגיא דריש חולין) אלא דלישנא דמתני' קשיתיה דודאי בית מעובה ביותר דלא די שאין כוכבי חמה נראין אלא אפי' גשמים אין מנטפין (ועיין ריש מכילתין בתד"ה כי עביד וצ"ע) וא"כ כיון ששנה תחלה כמין בית (שזה כולל יותר) מאי קאמר תו אע"פ שאה"כ כו' להכי דייק הירושלמי דאין כשר אלא דיעבד לכן קאמר שפיר אע"פ כו' שאינה מעובה כ"כ אינה כשרה ג"כ אלא בדיעבד וכה"ג פירש"י בגיטין (פ"ו רע"ב) ובקדושין רפ"ג בגמ' וברישא דברייתא ל"ג המעובה כו' אע"פ כו'. אלא כגי' הרא"ש ונכון בס"ד:

ג

ברע"ב ד"ה ועולין לה כו' איידי דבעי למתני סיפא כו' כ"כ רש"י. ונ"ל דלפמש"כ התוס' בעירובין (מ"ג) בשם הרשב"ם דמותר ליכנס בקרון או בספינה אפי' בשבת והנכרי מוליכן אפי' חוץ לתחום ע"ש איצטריך לגופייהו וזהו דאשמעינן:

ד

בתוי"ט ד"ה העושה כו' ולא סמכה עליהן כו'. ר"ל דלא ליפסל לר"י לעיל בגמ' (כ"א ב') משום מעמיד במחובר עי' ר"ן שם וכן משום שלא ישתמש בסכך כדלעיל (כ"ב ב') בתד"ה שתים:

ו

במשנה ועוד אר"א מי שלא אכל יו"ט הראשון כו' כצ"ל ותיבת לילי מיותרת ועי' מהרש"א בתד"ה אי בעי והנה לפי' התוס' לקמן בד"ה חזר וכן לפירש"י להס"ד נראה דפי' יו"ט הראשון כל ז' ימי החג וקרי להו ראשון נגד יום השמיני שנקרא אחרון (ודלא כתוי"ט שנדחק) ויהיה ראיה מכאן דאף חוה"מ נקרא יו"ט דלא כמ"א ר"ס ת"צ:

ח

במשנה מעשה וילדה כו' וסיכך כו' בשביל קטן. הפ"י תמה איך שייך חינוך בקטן ב"י ונעלם מכ"ת דברי מהרש"ל ביבמות (ט"ו) שפי' שהיה לה קטן אחר שהיה צריך לאמו ולא זז ממנה ובשבילו סכך וש"י וכ"מ לשון הר"ן וא"ש דל"ת וילדה בן אך צע"ק הא דאיתא בחגיגה (ו') השיב רבי כו' עד יגמל הנער ופירש"י ומשנה ראשונה הוא יכול לרכוב כו' וי"ל שאני שמואל דחכמה יתירה היתה בו שהרי הורה דשחיטה כשירה בזר בהיותו בן ב' שנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף