פירוש המשנה לרמב"ם/סוכה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פירוש המשנה לרמב"םTriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


חומר עזר

דפים מקושרים

א[עריכה]

הישן תחת המטה בסוכה לא יצא כו':

וצריך שיהיה גובה המטה י"ט שהוא שיעור סוכה ותהיה כסוכה בתוך סוכה. ואין הלכה כר' יהודה:

ב[עריכה]

הסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה כו':

סוכה המדובללת ושצלתה מרובה כו':

רבי יהודה סבר סוכה דירת קבע בעינן וכבר קדם לך דעתו ולפיכך הוא מצריך שתהיה יכולה לעמוד בפני עצמה. המדובללת הוא שיהיה גג שלה אינו שוה כמו שביארנו אלא קנה עולה וקנה יורד. ואין הלכה כר' יהודה:

ג[עריכה]

העושה סוכתו בראש העגלה כו':

בראש הספינה כשרה ובתנאי שתהיה זו הסוכה חזקה כל כך שלא יהפכנה הרוח המצויה תמיד ביבשה מבלי הכרח. ועוד יתבאר לך כי מכלל הדברים האסורים ביו"ט אין עולין באילן ואין רוכבין על גבי בהמה:

ד[עריכה]

העושה סוכתו בין האילנות כו':

שליחי מצוה פטורין מן הסוכה כו':

מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את כו':

האילנות אין ראויות שיהו דפנות אלא בשני תנאים האחד שיהו אותם האילנות בתכלית העובי והחזוק כדי שלא תניעם הרוח ויטו לארץ[1] כאשר יקרה לענפים הדקים והשני שימלא ראש האילן ובין ענפים בתבן וכיוצא בו כדי שתתקיים ולא יניענו הרוח כי העיקר אצלנו מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה אינה מחיצה. ועוד עיקר אחר אצלנו העוסק במצוה פטור מן המצוה. ואמר חולין פטורין מן הסוכה ואפי' חולי קל ביותר. ואכילת עראי הוא שיאכל אדם שיעור מועט לא יחשוב עליו לסעודה אבל אכלו לדחות תאותו עד שיגמור סעודתו אח"כ וזה המעשה הביאו ללמדך כי המדקדק על עצמו ואינו אוכל ושותה דבר חוץ לסוכה ה"ז משובח אע"פ שאין בו חיוב:

ו[עריכה]

רבי אליעזר אומר י"ד סעודות חייב כו':

ר' אליעזר אומר כי מה שאמר הכתוב בסכת תשבו שבעת ימים יחייב האדם להשתמש בסוכה כמו שמשתמש בביתו תמיד אכילתו ביום ואכילתו בלילה. וחכמים למדים חמשה עשר בתשרי מחמשה עשר בניסן כמו שאכילת מצה בלבד לילה ראשונה מצוה ואח"כ אם רצה לאכול או לצום או לאכול פירות הרשות בידו כמו שביארנו במקומו כמו כן בסוכות. ומה שאמר ר' אליעזר ישלים רוצה לומר שיאכל מן הפירות פי שנים ממה שהוא רגיל לאכול מהם כל לילה ולילה אבל הלחם והבשר אין עולין לו לשתי סעודות. ואין הלכה כר' אליעזר:

ז[עריכה]

מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו כו':

והלכה כבית שמאי:

ח[עריכה]

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה כו':

אמר הש"י כל האזרח בישראל ישבו בסכות ובאה הקבלה כי זה להוציא נשים ועבדים וקטנים. וקטן שא"צ לאמו הוא שאינו קורא לאמו בשעה שעומד משנתו כמנהג נערים קטנים ואין הלכה כב"ש שהחמיר וחייב הסוכה לזכרים כולם בכל השנים:

ט[עריכה]

כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע כו':

ענין קבע הוא עיקר ועמוד והוא שיעלה כליו הנאים לסוכה ויציע אותם בהצעה נאה וטובה שיש אצלו וישתדל לנאותה ויאכל וישתה בה וישן בה וישים ביתו כמו בית השימוש והסוכה כמו בית הדירה. וסרוחה בלשונם הוא כמו הפסד. ומקפה הוא המרק הקרוש והוקפה לפי שרוב בני אדם מואסין אותו ומעט מים מפסיד אותו וכתבו זה במקפה של גריסים והוא הפולים הנטחנים לפי שהתבשיל שנעשה מהם הוא נפסד מהר במים וירידת הגשמים בתחלת הסוכות רמז כי השם אינו מקבל מעשיהם ברצון:



שולי הגליון


  1. מלשון זה משמע שגדר הפסול של "אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה" הוא שהנעת הרוח גורמת לביטול המחיצות לגמרי, אבל עיין שו"ת יחוה דעת (ח"ד) שזו טעות בתרגומו, ואי לא אמרינן הכי צ"ל שהרמב"ם חזר במשנה תורה ממ"ש בפיהמ"ש, דבמשנה תורה[השלם מקור] משמע שגם כשהרוח מנדנד המחיצה נחשבת "אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה", ונפקא מינה לענין סוכה שדפנותיה עשויות מסדינים ויריעות שמתנדנדות ברוח.
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.