רש"ש/שבת/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
גליון מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

הגהות וחדושי רש"ש - שבת כ"ג ע"ב


גמרא משום שלום ביתו. ופירש"י שב"ב מצטערין. לכאורה מאי איריא ב"ב אף הוא בעצמו נמי יצטער. ואולי יכוון רבא במלת ביתו על אשתו וכדלקמן (קיח ב) ור"ל משום דאיתא לקמן על ג"ע נשים מתות כו' ובהדלקת הנר. לכן אם לא תדליק אתיא לאנצויי עמו:

שם א"ל ההוא סבא תנינא ובלבד כו'. (ברכות ח ב)[1]:

שם רח"א כו' הכא ביום טוב שחל להיות ערב שבת עסקינן כו'. כהאי לישנא איתא בריש ביצה באוקימתא דרבה. והתם פירושו דעיקר איסורא הוא ביום טוב שחל להיות אחר השבת אבל באמת בכל יום טוב אסורה כדמסיק שם (וכן בח"ר לקמן (קמ"ט) הביא בשם הרמב"י לפרש כה"ג הא דאמר שם הכא במראה של מתכת עסקינן ע"ש) ולכן יל"פ גם הכא על כוונה זו. ולעולם בכל ע"ש אסור. וכדמסיק מ"ט א"מ בש"ש לפי שא"מ בש"ש ביום טוב (כגי' מהר"ם וכ"ה לשון הרע"ב) ור"ל וגזרינן אטו יו"ט. וזה דלא כהתוס' לקמן בד"ה ת"כ דר"ח [ובזה נדחו גם דבריהם לקמן נ"ד סד"ה והתנן]:

רש"י ד"ה ומפני ביטול עניים. שלא היו יודעים מתי מקצה אותה כ"נ דצ"ל:

[שם ד"ה עמוד הענן. משלים אורו. ביפה"ת כ' שעמוד הענן אינו לאורה ועי' לעיל (כ"ב ב) תוד"ה וכי לאורה]:

תוס' ד"ה דבי נשא. אתא אבוה כו'. ונ"ל ליישב אליבא דר"ת דבאבוה דקאמר היינו אבוה דגבלא:

ד"ה גזירה. והכא רבה שהרי משיב לו אביי תלמידו. וגם פליג עליה ר"ח חבירו. עמש"כ ע"ד דהכא במנחות (קו.) בס"ד:



שולי הגליון


  1. ושם ציין לכאן.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף