אילת השחר/שבת/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
גליון מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

דף כ"ג ע"ב

שלא יהיו עניים יושבים ומשמרים. היינו שיתבטלו ממלאכתן, וי"מ שיתבטלו מלאסוף באותו זמן בשדות אחרות, (עיין דרך אמונה פ"ב ממתנ"ע ס"ק צ"ט ובשעה"צ שם).

והנה הגמ' יהיב טעמא להא דאמרה תורה לא תכלה, שצריך ליתן הפאה בסוף, וצ"ע דהרי מדאוריי' אין שיעור לפאה, ויכול ליתן שבולת אחת, ומה שייך כל אלו הטעמים על שבולת אחת, וכי רואים היכן השאיר השבולת.


תבא מארה כו'. יל"ע דלכאו' זה אינו נוגע לחשד אלא הוא ענין אחר שיקללו אותו בני אדם. גם למה אנשים מקללים הרי אסור לקלל, ועוד דהרי הקללה היא בחינם דלקושטא דמילתא כן נתן פאה. ואינה חלה כלל דקללת חנם לא תבוא, ומאי נ"מ במה שמקללין [אמנם אם יש עליו תביעה יכול להזיקו כמבואר במכות דף י"א א'].


נר שיש לה שתי פיות עולה לשתי בני אדם. אליבא דרש"י שמדליקין בפתח הבית צ"ל שהיו שתי פתחי בתים סמוכים זל"ז ומדליקין ביניהם, והקשו על רש"י דא"כ לחד מינייהו אינו משמאל הפתח, [עי' תוס' לעיל דף כ"א ב' סוד"ה מצוה], אבל רש"י כאן פירש שהנידון על שני אנשים מאותו בית ולענין מהדרין שכל אחד מבני הבית מדליק.


נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. ופירש"י שבני ביתו מצטערין לישב בחשך, ועיין במשנ"ב (סי' רס"ג ס"ק י"ד) דהיינו נר אחד לשבת, ויל"ע במי שיש לו כמה חדרים האם בכל חדר צריך להדליק נר אחד לשבת והוא קודם לנר חנוכה, או שרק נר אחד לחדר אחד קודם לנר חנוכה, ועיין משנ"ב (סי' תרע"ח סק"ב) שאם מדליקין נ"ח בפנים יש להקדים נר חנוכה לנר שבת שממילא לא יכשל בעץ ובאבן מחמת הנר חנוכה, דאף שאסור להנות מנ"ח מ"מ אי"צ להעצים עיניו, ושוב אין חסרון בשלום ביתו.

עי' ברמ"א (סי' רס"ג ס"ד) דנר שהודלק שלא לכבוד שבת לא קיים בו מצות הדלקת נרות, והנה אע"פ שאין בזה חסרון בשלום בית שהרי רואה מה שלפניו, מ"מ רק חסר לו "מצות הדלקה".


נר ביתו עדיף כו'. יל"ע בכה"ג שמדליק בבית על שולחנו ולנר ביתו נצרך לשמן יותר מחצי שעה א"כ יוכל להדליק נר אחד לשניהם דלאחר חצי שעה מותר להשתמש לאורה, וא"כ מאחר חצי שעה הו"ל נר שבת, ויעלה לשניהם. ונר' דכיון שעכשיו אינו עולה לנר שבת א"א לברך ע"ז על נר שבת וא"כ ע"י זה יפסיד את הברכה, דכל דבר שעתה אינו מקיים המצוה אף שאח"כ יתקיים מאליו, אין מברכין עליו, וכמ"ש הט"ז ביו"ד (סי' ש"ה ס"ק י"ג) דמי שנותן פדה"ב לפני שלשים יום אינו יכול לברך, דעתה הפדיון לא חל, ואח"כ נעשה מאליו בלא מעשה דידיה. ולפ"ז גם כאן כיון שעתה אינו עולה לנר שבת אינו יכול לברך, וכן מי שמקדש אשה לאחר שלשים אינו יכול לברך בשעת הקידושין. ואולם בתוס' ב"ב (דף ה' ב') משמע דלא כט"ז, כמש"כ באילת השחר שם.

עי' גליון מהרש"א ביו"ד (סי' י"ט) שכתב דא"א לברך ברכת המצות לפני שמגיע זמן המצוה, אף שמקיים את המצוה בזמן הראוי למצוה, ומ"מ אין ללמוד מזה לענין ברכת הנהנין, דשם אפשר לברך אפי' שעדיין אין הדבר שמברך עליו קיים, כגון שמברך על תבשיל שעדיין לא נגמר בישולו דשפיר חלה הברכה, שהרי אפשר לברך גם על דבר שלא בא לעולם, כדמוכח במשנ"ב (סי' קע"ד ס"ק י"ח) דמי שבירך על לחם ואח"כ הביאו מהחנות אם היה דעתו ע"ז אי"צ לברך, הרי שאף שלא היה ברשותו חל ע"ז הברכה, וה"ה בדבר שאינו מבושל.


הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה. [פי' שיהי' לו מעות לקנות דירה נאה וכן בטלית נאה] אף ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ע"כ דהכא היינו הפירות, וא"כ אמאי לא מני לה במתני' דריש פאה בהדי דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב. ועי' משנ"ת לקמן קכ"ז א' ד"ה הני אין.

ומה שנאמר ונתתי גשמיכם בעתם כו', וכל פרשת בחקתי בברכות האמורות שם, היינו כשהצבור כולם מתנהגים כראוי זוכים למתנות גשמיים, אבל על מצוה של אדם פרטי לא מצינו כן זולת בדברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז [ויל"ע במנחות מ"ד א' א"ר נתן וכו'].


קידוש היום. יש להסתפק במי שמקדש בליל שבת ומכוין לקדש רק את הלילה או רק את היום, וכן אפילו במכוין לקדש רק שעה אחת, האם זה חסרון בקידוש ויהא צריך לחזור ולקדש למחר, או כיון דאין חצי שבת ה"נ אין קידוש למחצה והוי כאילו קידש כל יום השבת.


הזהיר בקדוש היום זוכה וממלא גרבי יין. הנה דעת הרבה פוסקים דקידוש היום א"צ דוקא יין, ומעיקר הדין די בקידוש בפת ואעפ"כ זוכה לגרבי יין [אמנם ביום צריך לרוב הפוסקים יין או שיכר].


דביתהו דרב יוסף וכו'. מבואר ברש"י דהיתה מדליקה סמוך לחשיכה, ולכאורה מה הוצרך רב יוסף להביא מהא דתניא לא ימיש וכו' ושמעינן דזה לאו אורח ארעא כמש"כ רש"י הא פשוט דצריך ליזהר כי שמא היא תדליק אחרי השקיעה.

ועוד יל"ע אמאי לא אמר לה בפשיטות דיש מצוה להקדים קבלת שבת, ואפי' בלאו תוספת שבת, אלא שיותר כבוד שבת להקדים ולקבלו.


תוד"ה הדר פשטה. בנרות דזכרי' משום פרסומי ניסא. מבואר מתוס' חידוש כי לולי דבריהם הי' נראה דרק הדלקת הנרות זה פרסומי ניסא, אבל מתוס' מבואר דגם להזכיר כל דבר שנוגע לחנוכה זה פרסומי ניסא.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א