רש"ש/ראש השנה/כז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
יום תרועה
פני יהושע
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ותרי קלי מי משתמעי כו'. עיין טורי אבן שכתב דבכאן צריך לשמוע ב' הקולות כו' דאל"כ לא הוה מקשה מידי. ולכאורה קשה א"כ מאי מייתא ראיה במסקנא מהא דהלל ומגילה כו' הא התם א"צ לשמוע רק קול אחד. וי"ל דהאי הא לא דמי כו' אינו אלא לדחות הקושיא מהא דבתורה אחד כו'. ומעתה לא נצטרך ג"כ למש"כ רש"י בד"ה י' קורין. ויו"ד קולות כו'. אבל נראה דאישתמיט להט"א דברי הר"ן במגילה ר"פ הקורא עומד דז"ל שם ובמגילה אפי' יו"ד קורין כו' כיון דחביבא להו יהבי דעתייהו כלומר משתמעי תרוייהו דאי תרוייהו לא משתמעי חד מינייהו לא משתמע כו' ע"ש. ונראה דחייליה דהר"ן מסוגיא דהכא כי לדבריו א"ש בפשיטות. ועי' לקמן (לד ב) ברש"י ד"ה מתשעה דמוכח דדעתו ז"ל ג"כ דב' הקולות משתמעי וכ"מ בתוס' סוטה (לט ב) ד"ה עד:

גמ' שם בפיסקא ובתענית בש"ז כפופין ופיהן כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה בשערי מזרח. וי"א בשע"מ בע"נ. נראה דר"ל משום דע"נ היתה למזרח עזרת ישראל אשר בה היו ג' שערים פתוחים לעזרת נשים שער ניקנור ושני פשפשים כדאיתא ספ"ב דמדות ונקראו ג"כ שערים שם. ואף רבנן ל"פ ע"ז כמש"כ התוס' בכתובות (קו) ולהכי קאמר הכא בשערי ל"ר. ולפי' הראשון נראה דהר הבית כולל כל המקדש שבתוכו האולם וע"י וע"נ אשר לכ"א היה שער למזרחו:

רש"י ד"ה פסול. דה"ל כשני שופרות. וכן כתב הרע"ב אחריו. ולפי זה מיירי שנסדק משני צדדיו לגמרי כמו שכתבו התוס'. ואם כן לא דק הרע"ב במה שכתב על זה והני מילי נסדק לארכו אבל אם נסדק לרחבו כו' כשר. דבכהאי גוונא הוה ליה כהוסיף עליו כל שהוא דאף במינו פסול לקמן (ע"ב). ודוחק לומר דסבירא ליה כ'והיינו יכולין לפרש' שם בתד"ה צפהו זהב וה'יש אומרים' שבכלבו שהביא הבית יוסף סימן תקפ"ו. ואולי סבירא ליה כדעת הרב המגיד דרובו ככולו. או דסבירא ליה דהא דהוסיף עליו כל שהוא פסול אף במינו היינו דוקא משופר אחר אבל זה דבר חדש לא שערוהו הפוסקים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף