תוספות רי"ד/ראש השנה/כז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רי"ד TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
יום תרועה
פני יהושע
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ותרי קלא מי מישתמעי והתניא זכור ושמור כו' פי' היכא דאיכא תרי קלי חד מבלבל חברי' ואין אדם מבין אפי' א' מהם גם הנה נמי זה תוקע בשופר וזה תוקע בחצוצרות אין אדם מבין לא קול השופר ולא קול החצוצרות ומתרץ אלא תרי קלי מחד גברא לא מישתעי תרי קלי מתרי גברא משתמעי פי' אימתי אמרי' דתרי קלי לא משתמעי ולא חד מנייהו שזה מבלבל את זה הני מילי מחד גברא כגון אם שם האדם בפיו שופר וחצוצרות ותקע בשתיהן אין אדם מבין ממנו לא קול שופר ואל קול חצוצרות שזה מבלבל את זה ואין זה יכול לעשות אלא הבורא לבדו שאמר זכור ושמור בדיבור אחד אבל תרי קלי מתרי גברי משתמעי אם זה תוקע בשופר וזה בחצוצרות אם רוצה ליתן דעתו לשמוע קול השופר אין קול החצוצרות מבלבלו או אם רוצה לשמוע קול החצוצרות אין קול השופר מבלבלו או אם רוצה לשמוע ולכוין בשניהם אינו יכול שעל דבר זה נאמר ואין האוזן יכולה לשמוע שני דברים כאחת כ"א מפי הגבורה כגון אם תקעי שני בני אדם בשני שופרות זה עשה תקיעה וזה עשה תרועה ביחד לא יצא ידי שניהם שאין בו כח להבין שני קולות ביחד כדפרישית בפ"ק במה"ק ומקשה מתרי גברי מי משתמעי והתניא ובלבד שלא יהו שנים קורין פי' אם קורין שנים בתורה ביחד לא יצא השומע מהם מפני שהקול זה מבלבל את חבירו ומהדר הא לא דמיא אלא לסיפא בהלל ובמגלה אפילו עשרה קורין אלמא כיון דחביב עלי' יהיב דעתי' ושמע ה"נ כיון דחביב עלי' יהיב דעתי' ושמע פי' מאי במידי דלא חביבא לי' כגון קריאת שהיא תדירה לא שמע אינש מתרי גברי אבל מגלה והלל ושופר דאתי לפרקים חביבי לי' ויהיב דעתי' ושמע אפילו מתרי גברי אבל מיהו לא שמע מתרי גברי אלא חד קלא ולא תרי קלא:

רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כי האי מתני' פי' שהי' רוצה לעשוה בראש השנה שופר וחצוצרות אמר לי' רבא לא אמרו אלא במקדש פי' דוקא במקדש הי' עושין שופר וחצוצרות אבל בגבולין שופר עברי' בר"ה ואל חצוצרות תניא נמי הכי במה דברים אמורים במקדש אבל בגבולין מקום שיש שופר אין חצוצרות ומקים שיש חצוצרות אין שופר פי' בד"א מאי דתנן במתני' דבין בר"ה ובין בתעניות תוקעין בשופר ובחצוצרות דוקא במקדש אבל בגבולין מקום שיש שופר דהיינו בר"ה אין חצוצרות ומקים שיש חצוצרות דהיינו בתעניות שתוקעין אותו לכניפיא בעלמא לקבץ את העם אין שופר וכך הנהיג ר' חלפתא בציפרין ור' חנניא בן תרדיון בסכני פי' אר"ה קאי שהנהיגו במקומן לתקוע בר"ה בשופר וחצוצרות וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן לעשות בר"ה שופר וחצוצרות אלא בשערי המזרח בהר הבית אבל בגבולין שופר ולא חצוצרות וכדילפינן מקרא בחצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא א"נ יש לפרש דהאי דקתני הריעו לפני ה' הוא דבעי' חצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא א"נ יש לפרש דהאי דקתני וכן הנהיג ר' חלפתא כו' אתעניות קאי דאמרי' במתני' שהיו תוקעין בחצוצרות ושופרות וכך הנהיג ר' חלפתא בציפרין שיעשו בתעניות חצוצרות ושופרות ואמרין להם חכמים שלא היו נוהגים כן לעשות בתעניות חצוצרות ושופרות אלא בשערי המזרח אבל בגבולין חצוצרות עבדי' בתעניות לקבץ את העם אבל בשופר לא היו תוקעין ואתיא הא כי ההיא דתנן בפ"ב דתעניות מעשה בימי ר' חלפתא ובימי ר' חנניא בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את כל הברכות וענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותיכם על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה וכשיבא דבר אצל חכמים אמרן לא היו נוהגין כן אלא בשערי המזרח פי' הם הרגילו במקומים לתקוע בתעניות בשופרות וחכמים אמרו לא היו נוהגין לתקוע בשופרות בתעניות אלא בשערי המזרח כדתנן בר"ה אבל בגבולין לא תקעי' בשופרות בתעניות כדתניא בברייתא אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר והמורה פי' התם ה"ג וגמר את כל הברכות וא ענו אחריו אמן תקעו בני אהרן תקעו חזן הכנסת אומר להם על כל ברכה וברכה והוא השמש ואל שליח ציבור שלא לענות אמן אל אבשערי מזרח בהר הבית כלומר בזמן שביהמ"ק קיים כשמתפללין בהר הבית ונכנסין דרך שער מזרח לפי שלא היו עונין אמן במקדש כדאמרינן בגמרא ואין לומר לא היו נוהגין כן לתקוע אל אבמקדש דודאי תוקעין בגבולין כדמוכח בכולה הך מסכתא ובריה ואינם נ"ל דבריו דהא הכא אמרי' בפירוש מקום שיש שופר דהיינו בר"ה אין חצוצרות ומקים שיש חצוצרות דהיינו בתעניות אין שופר ותו לפי פתרון המורה מ"ט דר' חלפתא שלא הי' עונה אמן במקומו אטו ביהמ"ק הו מקימי א"י לא הנהיג כ"א לתקוע ובזה תפשוהו חכמים שאין תוקעין אלא במקדש:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון