רש"ש/קידושין/יז/ב

רש"ש קידושין יז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"כ מאי ת"ל אשר ברכך הכל כו'. קשה דהא כבר אפקינן ליה לרבות כל דבר. וי"ל דהתם דרשינן מאשר דרבוי' הוא כדאמרי' בסוטה (מו ב) וכ"מ מלשון רש"י. אבל מדברי התוס' משמע דדרשינן ליה בכלל ופרט וכלל. וצ"ל דהתם הוא מתתן לו וכ"ה לשון הרש"א מת"י ועי' לשון רש"י שבועות (ס"ד ד):

שם אמר חזקי' א"ק וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו. לכאורה יפלא מדוע ל"ק ולא עם הבן ועם הבת כדקאמר גבי נרצע ועמש"כ לעיל (יד ב) ע"ד רש"י במשנה. ונ"ל משום דבישראל בן קודם לבת בירושה. וע"ע עובד את הבן ולא את הבת לכן פרט תרוייהו. משא"כ בעובד כוכבים דאין חילוק ביניהם כמש"כ רש"י ביבמות (סב) לכן כללינהו כחדא. ותימה לי על האחרונים שלא בארו דין זה בחו"מ סי' רפ"ג דבת כבן. דבשאר יורשין כ' הרמב"ם בפ"ו מהל' נחלות הל"ט שמניחים אותם לפי מנהגם:

שם דתנן לוה כו' אין רוח חכמים נוחה הימנו והתניא כו'. ט"ס הוא וצ"ל דתניא לוה כו' והתנן רוח חכמים נוחה הימנו כי במשנה דסוף שביעית הגי' בכה"ס רוח חכמים נוחה הימנו וכ"מ שם בירושלמי ובר"ש ועי' בר"ן ותראה שאין ביאור לדבריו כי אם לפי הגהתי והא דלא מייתי מעיקרא ממתניתין הוא שלא תתעקש ותאמר כמו שנראה מהק"נ אות ק"ז שזה שרוח חכמים נוחה הימנו מיקרי חיוב מד"ס ע"ש. אבל באמת אין דבריו נראין כלל ומכ"ש לפי' הב"ח בדעת הטור הביאו הש"ך סי' קכ"ז סק"ז דלכתחלה אסור להחזיר בכל ענין ע"ש אין מקום לדבריו כלל:

שם כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה. לפרש"י קאי על הקמייתא. ולפי ר"י קאי אבתרייתא ועי' בר"ן. ולקמן בהא דמשני כאן בגניבה אחת כו' נתהפכו שיטתן. ועמש"כ בברכות (נא) בס"ד:

תד"ה מרבה. וא"ת אמאי ל"ק ליה נחלה כו'. ר"ל כמו דקאמר לשדה אחוזה אף דבאמת גם אותה לא יליף לה אלא מסברת כלום יש יבום כו' כן הל"ל ג"כ נחלה אם דל"י גם אותה אלא מסברת כלום כו' כדאיתא בפ' י"נ וע"ש בתד"ה שכן:

תד"ה חליפי. ואין לומר טעמא משום ברירה כו'. עי' תור"ע פ"ו דדמאי אות ס"ט שהעלה דבריהם בצע"ג דהא בשני מינין ל"א ברירה לכ"ע. ונעלם מכ"ת שכבר קדמוהו בזה הרשב"א ותוס' רי"ד. אך מה שהקשה הרשב"א ע"ז מהא דתמורה (ל) דפריך ניפוק חד להדי כלבא כו' אלמא דאף בב' מינין יש ברירה. לא זכיתי להבין דאדרבה מדהאחד הנברר כנגד הכלב יהא אסור מוכח דבב' מינין אין ברירה דאם יש ברירה נאמר דהוא חלקו המגיעו ואיננו מחיר כלב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף