פני יהושע/קידושין/יז/ב

פני יהושע קידושין יז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר ע"ע עובד את הבן ואינו עובד את הבת. קשיא לי מנ"ל דאין עובד את הבת דלמא האי דועבדך ולא ליורש לא אתא למעט אלא שאין עובד את האח אבל בן ובת לעולם דמרבינן משש שנים יעבוד דהא בן ובת לענין יבום כי הדדי נינהו דמה"ט גופא מיבעיא לן בערכין דף כ"ה בת מהו שתעמיד שדה אחוזה לאביה כבן כיון דלענין יבום כהדדי נינהו ופשטינן התם מדכתיב בשדה אחוזה אם מכר לאיש אחר ובת לגבי בן כי אחר דמי והכא לא שייך לומר כן ויש ליישב דכיון דכתיב ועבדך ולא ליורש ממעטינן כולהו יורשים דהא ועבדך כתיב ומש"ה לא מרבינן משש שנים יעבוד אלא בן לחוד והא דבעינן לרבות האח היינו אח לחוד ולא בן כיון דאשכחן מיהא באח שקם תחת אביו ליבום מה שאין בבן משא"כ בבת לא אשכחן שום צד למעליותא יותר מבן א"א לרבויי:

רש"י בד"ה יעבוד מדלא כתיב יעבדך. וקשיא לי אמאי איצטריך תרי מיעוטי כיון דסגי בחדא ומהיכא תיתי לכתוב לישנא יתירא ואדרבא קי"ל מיעוט אחר מיעוט לרבות ואף שיש ליישב מ"מ לא ידעתי מי הכריחו לפרש כן דהא מצינן לפרש בפשיטות דכולה קרא דשש שנים יעבוד יתירא דכתיב ועבדך שש שנים ונראה שהכריחו לרש"י לפרש כן מדדרשינן לעיל שש שנים יעבוד לבורח שצריך להשלים אלא דלענ"ד מצינן למימר דשש שנים יעבוד ריבוי גמור הוא דלעולם צריך לעבוד שש שנים אם לא היכא דממעט קרא בהדיא וכמו שכתבתי לעיל בסוגיי' דיגאלנו ע"ש. ויש ליישב למאי דפרישית בסמוך כיון דעבדך ע"כ מיעוט גמור הוא מדממעטינן נמי בת א"כ מנ"ל לרבויי בן כיון דאיכא לאוקמי ריבויא דשש שנים לבורח אע"כ כדפרש"י וק"ל:

גמרא והאי לאמתך כו' הא מיבעיא ליה לכדתניא. ויש לדקדק דלכאורה משמע דואף לאמתך תעשה כן הוי היקש גמור וא"כ הא קי"ל אין היקש למחצה ויש ליישב דאכתי לא שמעינן מהאי הקישא דאינה עובדת הבן דהא איכא הקישא להיפך דאתקוש עברייה לעברי שמכרוהו ב"ד וכיון שעברי עובד את הבן יש לומר דה"ה בעבריה ומאי חזית כיון דתרתי הקישא איצטריכו בלא"ה למילתא אחריתא ומש"ה איצטריך הש"ס לאתויי הקישא יתירא לענין אינה עובדת הבן לחוד ועי"ל דקושיית הש"ס להיפך כיון דאיצטריך הקישא דאמה לנרצע לענין שאינה עובדת הבן א"כ מנ"ל לאקושי נמי לענין הענקה דהא איכא למעוטי מדכתיב הענק תעניק לו משמע לו ולא לה ועוד דכתיב בהענקה כי משנה שכר שכיר והיינו לענין שעובד בין ביום ובין בלילה שמוסרין לו שפחה כנענית וזה לא שייך באמה וכמ"ש לעיל ועיין במ"ש בל' התוס' בדף הקדום בד"ה והתנחלתם:

שם נרצע דכתיב ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם ולא את הבן כו'. והא דלא דרשינן נמי הכא ועבדו ולא את הבת דהא לית לן למילף נרצע משאר עבדים עברים כדאי' לעיל דף ט"ו לענין יובל דסד"א נרצע כיון דעביד איסורא נקנסו ועוד דאיכא למיפרך מה לנרצע שאין יוצא בשש אלא דאיכא למימר דמיעוטא דועבדו לגמרי משמע ועבדו ולא ליורש אלא דוקא בע"ע לא ממעטינן הכל כיון דכתיב שש שנים יעבוד משא"כ בנרצע דלא כתיב ריבוייא לגמרי משמע ועוד דאי למעוטי בת לישתוק מועבדו ונילף נרצע מהקישא דואף לאמתך למאי דפרישית דהיקש גמור הוא ואמה גופא נילף מהקישא דעברייה לעברי אע"כ דועבדו אתא למעוטי בין בנרצע בין באמה וק"ל:

בד"ה חליפי ע"א שקל וא"ל טעמא משום ברירה דא"כ כו'. דבריהם אינן מובנים לי בזה דכיון דקי"ל יש ברירה א"כ הו"ל חלוקה גמורה דמ"ד יש ברירה סובר דחלקו קרקעות אין מחזירין ביובל דבהאי שעתא דחלקו זכה כ"א משלו וכיון שבאו לרשותו תו לא שייך ברירה לאח"כ ולכאורה נראה דלא משמע לרב' דטעמא משום ברירה דא"כ מאי איריא דנקט ירשו הו"ל למיתני נשתתפו והיינו דמייתי תניא נמי הכי ועיין בחידושי הרשב"א והריטב"א ז"ל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.