רש"ש/גיטין/סד/ב

רש"ש גיטין סד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ולהימנה לדידה מדרב המנונא כו' חזקה אין האשה מעיזה כו'. לכאורה הכא לא שייכא העזה כיון דהבעל אינו יודע:

במשנה וכל שא"י לשמור את גיטה א"י להתגרש. לפר"ת יל"פ דה"ק דבקטנה כזו אפי' רבנן מודו דא"י להתגרש ע"י עצמה:

רש"י ד"ה היא ואביה. ואם היתה יתומה כו' והיא מקבלת את גיטה כו'. א"י מה בא זה ללמדנו דהא קטנה ג"כ יכולה לקבל את גיטה:

רש"י ד"ה וורדאן. מאנשי וורדניא. נזכרים ג"כ בעירובין (מט):

תד"ה נערה. והא כו' יד יתירה זכה לה רחמנא היינו יד עצמה כו'. אבל מלשון רש"י במשנה משמע דמפרש יד יתירה היינו יד האב כדמסקי התוס' לשיטתייהו:

תד"ה וכל. וא"ר יצחק ושילחה כו'. עמש"כ בקדושין (מג ב) ברש"י:

בא"ד א"כ לענין קדושין נמי כו' דויצאה והיתה כתיב כו'. מה שגמגם המהרש"א בדבריהם עי' קדושין (מד) בתד"ה צווח ובמש"כ שם ויתיישבו לך היטב:

תד"ה כל שמבחנת. היינו כפעוטות כו'. ר"ל א"כ ידעינן דמקחן מקח כו' הוא כשמבחנת בין גיטה לד"א לזה כתבו והשתא אי שיעורא כו'. פי' דמספקא להו איזו בחינה חזקה יותר ורוצים להראות בעניני קניין חילוק מחלוקותם ומיושב גמגומי המהרש"א:

תד"ה שאני. אלא במילתא דליתיה בדנפשיה כגון תרומה דליתיה בתרומה דנפשיה. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף