רש"י/גיטין/סד/ב

רש"י גיטין סד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחומרא. כי הא דרבי יצחק:

מתני' היא ואביה. או היא או אביה היא יש לה יד דהא גדולה היא ואביה נמי זכאי לקבלו ומ"מ יד דידה כדקיימא קיימא דהא גדולה היא ואם היתה יתומה היא מהוה את עצמה והיא מקבלת את גיטה והשתא נמי לא שנא:

גמ' יד דידה לאו כלום היא. דלגמרי אוקמה רחמנא ברשותיה כל ימי נערות אלא א"כ ניסת:

אינה מתגרשת. דכתיב ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת הכי דרשינן לה ביבמות בפרק חרש שנשא (יבמות דף קיג:) הלכך אפילו בקבלת אביה אינה מתגרשת:

כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה. שאם אבדה גיטה משמרת דבר אחר שאינו דומה לו וסבורה שהוא גיטה:

הא שוטה בעלמא היא. ואין לך משלחת וחוזרת יותר ממנה דמדלא קתני שמשמרת שטר אחר מכלל דלאו שטר הוא אלא מידי דלא דמי ליה:

[צרור וזורקו]. קטן שנותנין לו צרור וזורקו וכשנותנין לו אגוז נוטלו:

זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים. אם זיכה אדם לחברו דבר ע"י אותו קטן שמסר בידו החפץ ואמר זכה בחפץ זה לפלוני לא זכה ואם בא הנותן לחזור חוזר:

חפץ ומחזירו לאחר שעה. כשתובעין אותו ממנו:

זוכה אף לאחרים. ומדרבנן:

דא ודא. שתי תקנות אלו דינן שוה:

מאי אחת היא. שניהם לזכות או שניהם שלא לזכות:

וורדאן. מאנשי וורדניא מקום:

משתתפים במבוי. להיות כל החצרות מוציאין לתוכו ויטלטלו בכולן:

את החבית. שהיין בתוכה לשיתוף דסתם שיתוף ביין:

מאי בעיא גביה. הרי היא יוצאת בסימנין:

שיתופי מבואות דרבנן. דמדאורייתא אין אסור להכניס ולהוציא אלא מרשות היחיד לרשות הרבים:

אשתיק וורדאן. נאלם שלא השיב תשובה על תירוץ זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף