רש"י/תענית/ד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עורפילא. גשמים דקים כך שמן כדלקמן:
אפי' לפרצידא דתותי קלא. הגרעין שתחת גושה של קרקע:
מהניא. שמתחיל לבצבץ ולעלות מיד:
עורו פילי. שסותם סדקי הארץ ל"א שמגדלת ומצמחת הגרעינין העומדין בסדקי הקרקע:
צורבא מרבנן. בחור חריף כמו ביעי דצריבן במסכת ביצה (דף ז.) תלמיד חכם זקן לא קרי צורבא אלא ההוא מרבנן קרי ליה:
כיון דנבט נבט. שמתחיל לבצבץ ולעלות עולה למעלה כך תלמיד חכם כיון שיצא שמו הולך וגדל למעלה:
אורייתא מרתחא ליה. שיש לו רוחב לב מתוך תורתו ומשים ללבו יותר משאר בני אדם וקמ"ל דחייבין לדונו לכף זכות:
כאש. שמחמם כל גופו:
ברזל. קפדנים וקשים כברזל:
בוניה. תלמידי חכמים מקיימי עולם בבניניהו:
שלשה שאלו כו'. משום דרבי ברכיה מיירי בגשמים לקמן נקט לה:
ובנות אנשי העיר יוצאות והיה הנערה. משמע הנערה היוצאה תחילה מן העיר ויאמר לה השקיני [1]לה היה מנחש:
אפי' חיגרת אפי' סומא. לפי שלא פירש בשאילתו ואפשר שתהיה בעלת מום ולא יבין בה אליעזר ויקחנה:
(אלא) השיבוהו כהוגן. וזימנו לו רבקה:
דבר טמא. כלב או חזיר:
והיינו דאמר להו נביא כו'. מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי[2] ניחא קמי שמיא כדאמרינן[3] הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם והיה יכול להתיר נדרו אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו[4] והוא לא רצה לבוא אצל יפתח בבראשית רבה:
וכתיב אשר לא צויתי. בירמיה כתיב בפרשת בקבוק ובנו את במות (התופת אשר בגיא בן הנם) לשרוף את (בנותיהם ואת) בניהם באש אשר לא [צויתי ולא] דברתי ולא עלתה על לבי שלא תאמרו הלא צוה כמו כן הקב"ה ליפתח ומישע ואברהם כי מעולם לא צויתי למישע לשרוף את בנו באש דכתיב ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה על החומה ולשמים נתכוון כסבור היה לרצות להקב"ה והאי דכתיב על שרפו עצמות מלך אדום לשיד מילתא אחרינא הוא ולא דברתי ליפתח[5] מימים ימימה ותהי חק בישראל ובתרגום מזכיר פנחס לגנאי[6] ויפתח לגנאי אלמא לא היה הקב"ה רוצה בבתו שהרי מזכירם לגנאי לפי שלא הלכו זה אצל זה לבטל הנדר:
ה"ג ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם. כלומר שאע"פ שצויתי לו מעולם לא עלתה על לבי לשחוט בנו אלא לנסותו מפני קטיגורו היינו שטן כדאמר בסנהדרין בהנחנקין (דף פט:) ויהי אחר הדברים האלה אחר דבריו של שטן וכו' ואית דלא גרסינן[7] האי ולא[8] עלתה על לבי דטעי בקרא אחרינא דלא כתב אלא אשר לא צויתי ולא דברתי[9] (ירמיהו ז' פסוק לא) ובפרשת בקבוק כתיב כל הני שלשה אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי. בתנחומא אשר לא צויתי זו בתו של יפתח אע"פ שצויתי לו תורה ומצות מצוה זו לא צויתי עליו ולא דברתי זה בנו של מישע מלך מואב והלא מישע נכרי הוא ולא חולין הוא לי לדבר עמו אפילו דיבור בעלמא. ובאגדה קא חשיב כלב בהדייהו אשר יכה את קרית ספר ולכדה וגו' ורבי יונתן דלא חשיב ליה דבגמרא[10] פשיט ליה להאי קרא בהלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה כדאמרינן בתמורה (דף טז.) ואין לחוש שתשרה רוח הקדש על עבד ועל ממזר כדאמרינן בנדרים (דף לח.)[11] שאין שכינה שורה כו' מפי רבי. וגדעון ששאל למנוע טל מעל הארץ ובגזה לבדה יהיה אין זה שלא כהוגן ומה תקלה יש אם יחסר העולם טל לילה אחת לבד מפי רבי:
ויבוא כגשם לנו. פעמים אינו מתבקש שהוא סימן קללה בקיץ:
[12]דבר המתבקש לעולם. טל אפילו בימות החמה:
פעמים נראה. כשהוא ערום נראה זרועו וכנגד לבו ואינו נראה כשהוא לבוש והכף נראית כל שעה שהיד נראית לעינים וי"ל על כפים[13] על השמים צורת אדם שהוא בכסא וכן נשא לבבנו אל כפים (איכה ג) מפי רבי:
[14]ה"ג סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא. כלומר הא דקתני אין שואלין את הגשמים היינו אין מזכירין את הגשמים:
ומאן תנא. דאמר סמוך לימות הגשמים מזכירין אבל לא קודם לכן:
רבי יהושע היא. דאמר משעת הנחת לולב הוא מזכיר דהיינו יום שמיני[15] וזהו סמוך לגשמים דמן החג ואילך הוא זמן גשמים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ השקיני בה היה מנחש. הגהות הב"ח
- ↑ הוה. מהרש"א (פי' כי "הוה" הוא לשון עבר, אבל "הוי" הוא לשון הווה).
- ↑ כדאמרן: (כ"ה ברש"י שבעין יעקב, ואח"כ מתחיל ד"ה הצרי. ובספר ילקוט ישעיהו בשם ראש משביר מגיה: ואמר הצרי אין בגלעד אלמא לא יפה עשה. ואח"כ ד"ה הצרי וכו').
- ↑ לילך אצלו מתוך גסות רוחו אמר לא אלך אצלו שאני שופט ונגיד ופנחס לא היה רוצה לבא אצל יפתח שהוא נביא בב"ר. הגהות הב"ח
- ↑ ולא דברתי ליפתח שנאמר מימים ימימה כו'. הגהות הב"ח
- ↑ בספר ילקוט ישעיהו הקשה דלכאורה פינחס לא נזכר לגנאי, ומביא שברש"י שבעין יעקב מוקף תיבת לגנאי האמור בפינחס.
- ↑ דלא גרסי האי. הגהות הב"ח
- ↑ ולא דברתי דטעי (רש"ש).
- ↑ ולא עלתה על לבי (רש"ש).
- ↑ בגמ'. רש"י שבעין יעקב
- ↑ עי' ענף יוסף (בעין יעקב) שהקשה שאין זה מובן, ומביא בשם המפרשים דצ"ל ברש"י כדאמרינן בפ"י יוחסין (קדושין ע:) דהתם אמרינן להדיא שאין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל.
- ↑ טל. דבר המתבקש לעולם. אפילו. הגהות הב"ח
- ↑ ויש לומר על כפים השמים כו' כצ"ל ותיבת על נמחק. הגהות הב"ח
- ↑ שאלה והזכרה כו' ותיבות ה"ג סברוה נמחק ונ"ב זהו פי' למאי דקאמר שאלה וכו'. הגהות הב"ח
- ↑ עי' מלאכת שלמה (פ"א מ"ב) דצריך לומר שהוא טעות וצ"ל דהיינו יום שביעי, ומסיים בצ"ע.