רש"י/שבת/צא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מהו דתימא. כיון דשכח בשעת הוצאה שלא היה זכור בהצנעתו:
בטלה לו מחשבתו. ואין כאן לא חשיבות מחשבת הצנעה ולא מחשבת הוצאה:
קמ"ל. דכל העושה סתם על דעת הראשונה עושה ובחשיבותיה קמא קאי:
כל שהוא תנן. וסתם משנה רבי מאיר:
לאפוקי מגרוגרת. דשאר אוכלין:
אלא מעתה. דמתני' בדעתיה תלינן כדקאמרת משום דעל דעת ראשונה מחשבת ליה שיעורא:
חישב להוציא כל ביתו. בהוצאה אחת דלא אחשבה אלא אם כן הוציא כולה כאחד:
הכי נמי. דכי אפקא פורתא פורתא לא מיחייב:
בטלה דעתיה. ושיעורא דחשיב לאינשי חשיב:
וכל אדם אין חייבין אלא כשיעורו. ואע"פ שהוכשר לזה והצניעו:
כגרוגרת. איכא שיעורא לאכילה ולהוצאה וכ"ש לזריעה דשיעורא בכל שהוא:
ותפחה. ועמדה על גרוגרת קודם הנחה:
ונמלך עליה לאוכלה. והניחה מהו:
את"ל. בההיא אע"ג דעקירה והנחה לאו בחדא מחשבה הואי מיחייב:
התם הוא דזיל הכא כו'. בשעת מחשבה ראשונה היה בו כשיעור למחשבתו ושיעור למחשבה שניה הלכך מיצטרפי עקירה והנחה:
אבל הכא בעידנא דאפקה לא הוה בה שיעור. למחשבה שניה של הנחה ולא מצטרפי הנחה לעקירה:
כיון דאילו אשתיק. בהך שניה אית בה שיעור לזריעה ומיחייב:
השתא נמי מיחייב. הואיל ויש שיעור למחשבה אחרונה ובשיעור זה איכא שיעורא למחשבה ראשונה ויותר:
לא מיחייב. דהא בשעת הנחה ליכא שיעור למחשבה קמייתא:
בתר השתא. בתר מחשבה דהשתא אזלינן לענין הנחה:
יש דיחוי. מה שחסרה בינתים אילו אנחה בההיא שעתא לא מיחייב מי אמרינן תורת דיחוי דנדחה לו מחיוב חטאת ובטלה לה עקירה וכי הדר תפחה והניחה הוי הנחה בלא עקירה:
אי לענין טומאה. דמיבעיא לך אם נטמא לטמא טומאת אוכלין או לאו כביצה בעינן:
והאי משלימו. שנחה אצלו והשלימו וע"י הנחה זו נטמאו:
שיעורן כגרוגרת. אם הוציאן לרה"ר בשבת:
ואמאי לימא. בכזית מיחייב דהא חשיבה הוצאה לענין איפסולי ביוצא דאי אכליה הוא עובר בלאו דכל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו ואכילה בכזית:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |