שיחה:רש"י/שבת/צא/א

ד"ה אי לענין טומאה

"אם נטמא לטמא טומאת אוכלין" כו', מבואר ברש"י שכל מה שצריך שיהיה כביצה הוא לענין לטמא אחרים בטומאת אוכלין, אך לא ליטמא בעצמו דזה נטמא אף פחות מכביצה. אמנם יעויין להלן בסמוך (ד"ה והאי) שכתב רש"י "וע"י הנחה זו נטמאו" הרי מבואר שאף לעצם הטומאה בעינן שיהיו כביצה, וצ"ע. וכן יעויין להלן (צא: ד"ה בהדי) שכתב רש"י "דעד דאתנח ונצטרף עם השאר לא קבל טומאתו מן האויר דהא לא הוי ביה שיעור", הרי מבואר שלא קיבל כלל טומאתו. ועיין מהרש"ל שמחק הגירסא ומש"כ על זה במסורת הש"ס על הגליון ובמהרש"א. ש"ס יידן (שיחה) 21:27, 14 ביוני 2020 (UTC)

ד"ה מאי

מדחשיב הך זריקה לענין טומאה חשיב נמי לענין שבת "כאלו הוא כגרוגרת" ומיחייב או לא. פשטות לשון רש"י מורה שהצירוף עם האוכלים שבבית לשיעור כביצה הוא המחשיבו להיות כשיעור כביצה שהוא גדול משיעור גרוגרת. אך זה ודאי אינו שהרי בגמרא מייתי נמי משתי הלחם ולחם הפנים שהוציאן לחוץ ושם הרי אין כלל צירוף ומ"מ בעינן שאיסורם יחשיבם, וא"כ הוא הדין הכא כיון שע"י הצירוף מטמאים שוב חשיבות האיסור מחשיבתם אף שאין בהם כגרוגרת, והלשון "כאלו הם כגרוגרת" ק"ק. ש"ס יידן (שיחה) 21:29, 14 ביוני 2020 (UTC)