אילת השחר/שבת/צא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png צא TriangleArrow-Left.png א

דף צ"א ע"א

בטלה דעתו אצל כל אדם. תוס' פירשו דהמצניע גרעין אחד לזריעה לא בטלה דעתו דיש בני אדם שחשובה להם חטה אחת לזריעה, ואף שאין אדם זורע חטה אחת בלבד, אפשר דיש עניים שזורעים חטה אחת.


זרק כזית תרומה בבית טמא מהו. צריך טעם הצד שיועיל להצטרף מדמהני להצטרף לשיעור טומאה, ולמה מה דמצטרף לטומאה הוא סיבה שיצטרף גם לשבת.

ומה דמצינו מיגו דמהני דופן לסוכה מהני לשבת (בסוכה דף ז' א'), שם לכל הפחות הוי מחיצה, אבל כאן הא זה שני דברים שונים.

יש לעיין אם אותה הבעיא תהי' גם בזרק משקין כמו בזרק אוכלין, דהא במשקין סגי בכל שהוא ואין שיעור לקבל טומאה וא"כ אין שייך הצטרפות, או דלמא דמה דנטמאין משקין בכל שהו זה גם שיעור.

יש לעיין דהא אם חצי שיעור הי' מתעסק הא לא יתחייב (כמבואר לעיל דף ע"ג א'), א"כ כשהוא מוציא שיעור לטומאה הא לגבי שבת לכאורה לא עדיף ממתעסק.

ובפרט לפימש"כ הרשב"ם ב"ב נ"ה ע"ב דפחות מכשיעור אינו מלאכת מחשבת, א"כ איך מה שזה שיעור לטומאה סיבה שזה יהי' מלאכת מחשבת לגבי שבת.


וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין כו'. ופירש"י שנחה אצלו והשלימו וע"י הנחה זו נטמאו, חזינן דאע"ג שאינם מחוברים מצטרפין לקבל טומאה, ועיין בעדיות (פ"ג מ"ב) בפלוגתא דר' דוסא וחכמים באוכל פרור אי מצטרף, ואפשר דבאהל המת לכו"ע מקבל טומאה.

ועיין רמב"ן ורשב"א שהקשו דמה בכך שבשעת ההנחה יש לו חשיבות, הרי בזמן העקירה אין לו חשיבות והוי הנחה בלא עקירה. ותירץ הרשב"א דכיון שבשעת ההנחה יש לו חשיבות ממילא אף לעקירה יש חשיבות. והדברים צ"ב דאיך ההנחה משפיעה על העקירה.


אבא שאול אומר כו'. יל"ע אמאי לא פשט מדתנן בכריתות (דף י"ג ע"ב), ומייתי לה להלן (דף ק"ב א') יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות, וחד מינייהו על שהוציאו מרה"י, ולכאו' מוכח מזה שעל כזית חייב בהוצאה, ובפשוטו הוא משום שחשוב הכזית לענין איסור חלב וכו', הרי דיש לאיסור כח ליתן חשיבות.


מדלענין יוצא בכזית לענין שבת נמי בכזית. יש לעיין דהא לגבי יוצא מן החומה אינו צריך הנחה ולענין שבת לא חייב לפני ההנחה. ואולי יש לומר דהושיט למטה מג' בארץ ולכך מיד כשהוציא יש הנחה.

עוד יל"ע דהנה המצוה לאכול שתי הלחם בכזית ועכשיו ביוצא איסור אכילה ג"כ כזית, אולם בשאר קדשים גם פחות מכזית יש מצוה כמו שכ' הבית הלוי (ח"א סי' ב' סק"ז וח"ג סי' נ"א סק"ג) שיש מצוה שהקדשים יהי' נאכלין, וביציאה נפסלין גם פחות מכזית ורק למלקות צריך אכילה בכזית, וא"כ צ"ע דגם לענין שבת יהי' חייב בפחות מכזית. ועוד בכלל צ"ע דיש חילוק, דחוץ לחומה אין תלוי בחשיבות משא"כ לרה"ר תלוי בהחשיבות.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א