רש"י/קידושין/טז/ב

רש"י קידושין טז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למטה. אם הביאה לפני זמנה אינן סימנין:

ה"ג להא מתניתא בפרק יוצא דופן בן תשע שנים שהביא שתי שערות שומא מבן ט' שנים ויום אחד עד י"ב שנה ויום אחד ועודן בו שומא רבי יוסי בר' יהודה אומר סימן בן י"ג שנה ויום אחד דברי הכל סימן. והתם פריך ליה בנדה אמאי נקט י"ג ולא נקט י"ב ומתרץ לה:

בן ט' שנים. הכל מודים שומא:

מבן תשע ועד בן י"ב שנה ועודן בו. כשהגיע לי"ב ולא נשרו פלוגתא אבל אם נשרו קודם י"ב לא פליג ר' יוסי דאיגלאי מילתא דלאו סימן הוי ומבן י"ג שנים ויום אחד מודו רבנן דהוי סימן ואפילו נשרו:

שומא. ורוא"ה (וירוא"ה: יבלת) בלע"ז ודרכה לצמח בה שער אלמא המביאה קודם תשע אינו סימן ויש לה קצבה למטה:

ד' מעניקים להם. תנאי פליגי לקמן איכא למ"ד בורח ויוצא בגרעון כסף אין מעניקים לו ואיכא למ"ד יוצא בגרעון כסף מעניקים לו לפיכך קבע בהן ר' שמעון מנין ארבעה ואין בורח וגרעון אחד מהן וקס"ד השתא שהן היוצא בשש שנים והיוצא ביובל ונרצע שיוצא במיתת אדון וסימנין דאמה העבריה:

שלשה מהן באיש. שנים ויובל ומיתת אדון דנרצע ושלשה באשה שנים ויובל וסימנין:

ואין רציעה באשה. ולקמיה פריך בלא רציעה נמי אמה העבריה יוצאת במיתת האדון:

כדרב ספרא. דיש לה קצבה למטה:

מיתת אדון. לא קתני בהני ד':

שנים ויובל. הפוגע בתוך שש:

ויובל של רציעה. ויובל המוציא את הנרצע והני חפושי דיובל כל חד חשיב באפי נפשיה:

ה"נ מסתברא. דמיתת אדון לא קתני בהו:

ואם איתא. דתנא מיתת האדון ותרתי יובלי כחד חשיב להו הא איתא נמי באשה ומאי ניהו דקאמר אין רציעה באשה דבלא רציעה נמי הוו בה ארבעה ענק:

אלו מעניקין להן כו'. ולקמן ילפינן כולהו לטעמייהו:

ואין לרבה. במציאתה אלא שכר בטלה כמה שבטלה ממלאכתה כשהגבהתה ולקמיה פריך ענק ע"ע לעצמו פשיטא:

הא דנפקא בסימנים. ואביה קיים הוו דאב:

והא דנפקא במיתת האב. דהואיל דליתיה לאב זכייה איהי בענק:

זכות בתו. זכות שזכתה לו תורה בשבח בתו:

יו"ד קרת. יו"ד שהיא קטנה עשאה עיר גדולה כלומר האריך משנתו חנם:

ולא לבעל חובו. ומדסבירא לן כרבי נתן אתא לו אפקיה כדפרישית לעיל (קידושין דף טו.):

אלו מעניקין להן כו'. ולקמן ילפינן כולהו לטעמייהו:

שלשה מהן באיש. שנים ויובל ומיתת אדון דנרצע ושלשה באשה שנים ויובל וסימנין:

אלא ליוצא בשש. דהענק בדידיה כתיב:

תשלחנו וכי תשלחנו. תרי זימני תשלחנו ולרבות שאר שילוחין להענק:

ששילוחו מעמך. שיהא מקבל גרעון ומשלחו:

שאין שילוחו מעמך. מדעתך אלא מאליהם:

השלמה בעי. להשלים שש ולאחר השלמה הרי הוא כיוצא בשנים ויעניקהו:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף