רש"י/עירובין/כב/ב

רש"י עירובין כב ב

סולמא דצור. סלע הר גבוה סביב [לעלות בו לא"י והוא גבוה י' טפחים]:

ומחתנא. מורד [חריץ עמוק י' טפחים ורחב ד' סביב א"י מאידך גיסא] והוי לה מחיצה ונהי דאסור לטלטולי מדרבנן מיהו לאו רה"ר דאורייתא היא לאחיובי עליה:

מעלות ומורדות שבה קאמרת. שאין חייבין עליהם משום רה"ר דלא ניחא דריסה דידהו ולא הוי רה"ר:

קרקפנא. בעל הגולגולת כלומר אדם חשוב:

עמודי. של בית מדרש של ר' יוחנן:

שאינן כדגלי מדבר. דארץ חלקה היתה שהענן משוה אותה:

ואפי' עולין לו בחבל. בעיא היא ורחבה קאמר לה:

מעלות בית מרון. זקופין מאד ומעלה קצרה ומהלכין בה בזה אחר זה ולא שנים יחד כדאמרי' בר"ה (ד' יח.) כבני מרון כמעלות בית מרון:

חצר שהרבים נכנסין לה. דרך פתחים או פרצות של עשר:

דלא ניחא תשמישתי'. לרבים לדריסה שהפתחין קצרין וגידודין יש באסקופה ופשיטא דלא מבטלה בקיעת רבים למחיצות:

אלא לאו ר' יהודה. ואשמעינן דהיכא דלא ניחא תשמישתיה מודי:

בבורות סלקא דעתך. היכי הוי מבוי בתוך הבור:

לבורות. שיש בור בראשו אחד ובשפה אחת קצרה מהלכין שם עד שעוברין:

שבילי בית גילגול. מעלה גבוהה וזקופה היא בארץ ישראל:

יהושע אוהב ישראל היה. ובמעלות ומורדות דארץ ישראל מודינא לך דאין חייבין עליהן וכי אמינא לך דחייבין בשאר ארצות קאמינא:

מתני' בור הרבים. אי פסקי מיא מדכרי אהדדי:

באר היחיד. נמי שרי דהא לא פסקי מיא:

לבאר הרבים. דאיכא תרתי למעליותא:

חגורה. היקף של חבלים:

גמ'

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף