רש"י/עירובין/כב/א

רש"י עירובין כב א

שמשכים ומעריב. שחורות לשון שחרית כעורב לשון ערבית:

עורב אכזרי על בניו כדכתיב (תהלים קמז) לבני עורב אשר יקראו והקב"ה מזמן להן יתושים ונכנסין לתוך פיהן:

קורמי. ירקות. לישנא אחרינא גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא. באל"ף בי"ת דר' מכיר מצאתיו:

אל פניו. של הקב"ה ודומה לו כמשאוי לפניו:

ולא למחר לעשותם. שלאחר מיתה לעתיד לבוא אם בא לקיים מצות אינו מועיל דמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת כדאמר במס' ע"ג:

אפים. משמע פנים בין שוחקות בין זעומות אפים שוחקות מאריך ומאחר לצדיקים לעתיד לבא ואפים זעומות ומאריך לרשעים ומאחר פורענותם לעוה"ב:

בור ופסין. רוחב הבור עם חלל היקף הפסין הרחוקין שתי אמות:

או דילמא בור. לחודיה שרי בבית סאתים לבד הרחקת ב' אמות:

אדם נותן עיניו בבורו. ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן הבור הוא למד והרי אינו אלא בית סאתים הלכך אע"פ שהוקף יותר על כן לא אתו למישרי קרפף יותר מבית סאתים דעלמא שלא הוקף לדירה:

או דילמא במחיצתו אדם נותן עיניו. ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן המחיצה ילמוד הלכך אתי למישרי בעלמא יותר מבית סאתים אי שרית הכא:

לא אמרו להרחיק. ההיקף לבד בית סאתים של רוחב הבור אלא שתי אמות:

אריך וקטין. ק' על נ' דהוו סאתים כחצר המשכן לר' יהודה אע"פ שאינו מרובע מותר ובלבד שלא יהא בין ארכו ורחבו יותר מבית סאתים ולר"ש בעינן מרובע כדאמר בהדיא בית סאתים על בית סאתים דהוי שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים כדאמר בהאי פירקין (ד' כג.). קטין קצר ברחבו:

כל אויר. אף על פי שאינו מקורה אם תשמישו לדירת אדם לכניסה וליציאה תמיד:

וכל דירה. שהיא מכוסה בגג והיא עשויה לשמירת אויר שחוצה לה:

מתני': גמ' חייבין עליה. אלמא אתו רבים ומבטלי מחיצה:

הכא איכא שם ד' מחיצות. שיש שתי אמות היכר היקף דופן לכל רוח:

לעלות

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף