קרן אורה/עירובין/כב/ב

קרן אורה עירובין כב ב

דף כ"ב ע"ב

תוס' בד"ה מעלות ומורדות ותימא דלרבנן כו' וי"ל דמחיצה שאינה עשויה בידי אדם לא חשיבא מחיצה כולי האי ולא ביארו ז"ל שיעור לדבר דליכא למימר דבכל מחיצה שאינה עשוי' בידי אדם ס"ל לרבנן דאתו רבים ומבטלי א"כ מאי קאמר הש"ס בתל המתלקט אליבא דרבנן לא תיבעי לך ואמאי כיון דרבנן מודו בזה דאתו רבים ומבטלי מחיצה וע"כ צ"ל דבמקום גדול מודו רבנן ומה שיעור יש לזה והריטב"א ז"ל כתב דכל שאינו רואה המחיצות לא חשיבא מחיצה וא"כ אין אנו צריכין לחלק בין עשוי' בידי אדם או לא ועוד לשיטת התוס' שכ' דרבנן מודו היכא דאתו רבים ומבטלי מחיצה אכתי תיקשי מכולי עלמא דמקיף אוקיינוס ולא בקעי בה רבים ע"כ היה נראה דלפי המסקנא לא מהני מחיצות כלל במדינה שלימה כיון דרה"ר הוא בתוך המחיצות ולא דמי לירושלים דמהני דלתות נעולות דהתם בשעת נעילות הדלתות לא בקעי בה רבים משא"כ במדינה שלימה ואפשר עוד לומר דהיכא דאיכא בתוך המחיצה ס"ר יש לחלק בין מחיצה העשוי' בידי אדם כיון דבכוונה עשאוה בני המדינה מיחזי כרה"י אבל אם יש סביבה מחיצות מימות העולם לא מהני לה כלל וחשיבא רה"ר וצ"ע יותר בזה ועיין מש"כ לעיל על ד' הרמב"ם ז"ל בדין ירושלים ועיין בבעה"מ ז"ל מה שהביא בשם רבינו אפרים ז"ל:

שם גמרא הוא דניחא תשמישתי'. מדלא מחלק הש"ס בין פרוץ מרובה על העומד כמו בפסי ביראות התם אמר רב יהודא דאתו רבים ומבטלי אבל בעומד מרובה מודה דלא מבטלי משמע דאין חילוק בזה דכל שרבים בוקעים בו לא חשיב כפתח אליבי' אלא כפירצה וא"כ גם העומד בטל אפילו הוא מרובה אלא דלפ"ז לא בטלו מחיצות אלא לטלטל אבל לזרוק אין פירצה פוסלת מה"ת בעומד מרובה אפילו יותר מעשר לר' יהודא ועיין רמב"ן ז"ל במלחמות שדעתו באמת דבעומד מרובה אינו פוסל בקיעת רבים אם לא שרוחב הבקיעה הוא וטומאה ע"ש בדבריו ז"ל וצ"ע ליישב הסוגיא לשיטתו ז"ל והוא ז"ל בעצמו כתב ליישב הא בחצר שרבים כו' וצ"ע לעיל בפ"ק גבי מבוי שנפרץ לחצר ונפרצה חצר כנגדו והדברים ארוכים לבארן די באר וכבר כתבנו קצת בפ"ק:

שם גמרא מבואות המפולשין לבורות כו'. יש לדקדק מנ"ל דאיירי בבקעי בה רבים וי"ל דא"כ פשיטא דהוי רה"י ועוד י"ל דמדהוי רה"ר לטומאה ש"מ דבקעי בי' רבים תדע מדלא קאמר דכל מבואות הוי רה"ר לטומאה והרמב"ם ז"ל בפי' המשניות במס' טהרות פי' דהבור הוי מחיצה משמע דהולך מכותל לכותל. וכן בשבילי בית גלגל נראה דדייק דמיירי ברבים בוקעים בו מדהוי רה"ר לטומאה או דסתם שבילין רבים בוקעין בהם ובטהרות פליג עלה ר"א ואומר דאפי' לטומאה נמי הוי רה"י משמע מזה דלא בעינן בקיעת ס"ר דאל"כ וודאי לא הוי ר"ה לטומאה כיון דכ"כ רבים בוקעים בו ומש"ה נראה דלא משני הש"ס לעולם רבנן כו' משום דלא ניחא לי' להש"ס לומר דלר"י יהי' רה"ר אפילו לענין שבת ולר"א הוי רה"י אפילו לענין טומאה וגם י"ל דמש"ה אמר ר' ינאי כל שאין העבד כו' משום ד' ר"א ועיין תוס' ד"ה ואיזהו שבילי כו' ועיין בכ"מ פ"ך מאבה"ט על ד' הרמב"ם ז"ל בשבילין מפולשים מש"כ וכת"ק ולא ידענא מאן פליג עלי' והך דשבילי בית גלגל לא הביא הרמב"ם ז"ל כלל ועיין ריטב"א ז"ל בסוגיא זו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף