רש"י/סוכה/לד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהרש"ל מהר"ם כפות תמרים פני יהושע חתם סופר רש"ש |
לגיטי נשים. דקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט מחוצה לארץ צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אי משום דאין מצויין לקיימו ואי משום דאין בקיאין לשמה והמביא מארץ ישראל אינו צריך לפי שבקיאין לשמה ועולי רגלים מצויין להכיר חתימת עדים לקיימו ואמרי' התם (דף ו.) בבל כארץ ישראל לגיטין לפי שהן בני תורה ובקיאין לשמה ובני ישיבה מצויין לילך וללמוד משם תורה מכל מקומות ובורסיף סמוך לבבל ואינן בני תורה כדאמרינן (סנהדרין דף קט.) מאי בורסיף בור ששפו את מימיו ולא נשתייר בו כלום והמביא משם צריך שיאמר אבל עכשיו נתחלף שמם הלכך המביא מבבל צריך שיאמר ומבורסיף אין צריך:
מתני' שלשה הדסים. בגמרא יליף לה:
ואפילו שנים קטומין. אהדסים קאי ובגמרא פריך מה נפשך אי קטום פסול והוא צריך שלשה ליבעי כולהו שלימים ואי קטום כשר לכשיר שלשתן קטומים ומשני חזר בו ר' ישמעאל מתחלת דבריו שהיה מצריך שלשה ואמר אפי' שנים קטומין והוא הדין אי לא מייתי להו לגמרי דהא קטומים כמאן דליתנהו דמי:
ר' טרפון אומר אפי' שלשתן קטומים. דלא בעי הדר בהדס:
גמ' כפת תמרים אחד. משמע דכפת כתיב:
ענף. חד עץ חד עבות חד:
ואפילו שנים קטומים. אהדס קאי:
יכול יאגדם כולן. ואף האתרוג עמהם אמרת וכי נאמר וכפת תמרים דניהוי משמע וי"ו מוסיף על ענין ראשון לצרפו עם פרי עץ הדר והלא לא נאמר אלא כפת משמע בפני עצמן הן ולא עם האתרוג וענף עץ מוסיף עליהם וערבי נחל מוסיף עליהם שנאמר בהן ווי"ן לפיכך נאגדין עם הלולב:
שמעכבין זה את זה. אם חסר אחת מארבעתן אין השלשה מצוה:
תמה. שלמה דדריש ולקחת תם:
ור' ישמעאל דמכשיר שנים קטומים וחד מצריך שלם היכן חלקן הכתוב אי בעי הדר ניבעי בכולהו ואי לא בעי הדר אפילו בחד לא נצריך:
אמר ביראה. שם חכם:
חזר בו ר' ישמעאל. מתחלת דבריו ומכשר בחד ומיהו הדר בעי:
הלכה כר' טרפון. להקל דקטום כשר:
אשוו וזבינו. מכרו בשוה ואל תעלו על דמיהם מפני שמבקשים מכם שלשה הדסין ושלמים:
ואי לא. משויתו:
דרשינא כר' טרפון. דמכשר בקטומין:
כר"ע. דלא בעי אלא חד:
מתני' של ערלה ושל תרומה טמאה פסול. בגמרא מפרש טעמא:
לא יטול. בגמרא מפרש טעמא:
בירושלים. שהיא כשרה לאכילת מעשר שני:
לא יטול. כדמפרש בגמרא:
ואם נטל כשר. שהרי יש בה היתר אכילה אבל חוץ לירושלים לא דלכם כתיב הראוי לכם:
חזזית. כמין אבעבועות דקות:
נטלה פטמתו. ראש אתרוג מפי רבי' יעקב ודוגמתו הפטמ' של רמון (עוקצין פ"ב מ"ג):
הכי גרסי' נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול. ניקב וחסר כל שהוא חדא מילתא דאילו ניקב ולא חסר שתחב בו מחט והוציאה כשר כדקתני סיפא:
ניטל עוקצו. זנבו כמו בעוקצי תאנים (סנהדרין דף מ.):
הכושי. שבא מארץ כוש ושחור הוא:
כרתי. כרישים פור"י:
ובגדול. שלא יהא גדול יותר מדאי: