רש"י/יבמות/כז/א

רש"י יבמות כז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חלץ לאחיות. שתי אחיות שנפלו לפניו משני אחים וכל אחת צרתה עמה וחלץ לאחיות לא נפטרו צרותיהן הואיל ואי בעי לייבומי לא מצי אלא יחלוץ לצרות ויפטרו אחיות. ואע"ג דצרות נמי אי הוה בעי לא הוה מייבם מיהו קל איסורם משל אחיות הלכך אף חליצתם משובחות משל אחיות והכי מפרש לקמן:

היכא דקיימא חליצה דשמעון חליצה כשרה. לחלוץ לשניה שהוא לא חלץ לראשונה:

חלץ לה ראובן חליצה פסולה. בתמיה. ראובן שחלץ לראשונה והויא הך אחות חלוצתו ולא חליצה מעליא היא כדשמעון דזיקה גרידתא היא:

אאמצעית. כלומר השלישית לאחר שחלץ שמעון לשניה שהיא על שניהן אחות חלוצה ושניהן שוין בה וקסבר חליצה פסולה אין צריכה לחזור על כל האחין:

כיון דרובה גביה. שהחולץ לשלישית חלץ לב':

למיפטר צרה. כדקאמרי' לא נפטרו צרות:

אבל מיפטרא נפשה פטרה. בחליצה דכל דהו הלכך אחד חולץ לג' היכא דליכא צרות בהדייהו:

לבעלת הגט. ב' יבמות מאח אחד ונתן יבם גט לאחת מהן שוב אין חליצתה הוגנת כל כך דקלישא זיקתה ואם חלץ לה לא נפטרה צרה:

חלץ לבעלת מאמר. עשה מאמר באחת מנשי אחיו המת ואח"כ חלץ לה לא נפטרה צרה שחליצה זו אינה פוטרת לגמרי שעדיין צריכה גט למאמרו כדתנן בפרק ר"ג (לקמן יבמות דף נ.) עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט. ואע"ג דיהיב לה גט אחר דחלץ לה הוא דמהניא אבל צרתה צריכה חליצה אבל חלץ לצרה נפטרה בעלת מאמר מחליצה ואינה צריכה אלא גט למאמרו:

דהויא אחות אשה בזיקה. ואי הוה בעי לייבומי לא מצי ולהכי גריעה חליצתה:

לצרות נמי. הא צרת אחות זקוקה היא ואסירא לייבומי דצרה במקום ערוה קיימא:

והאמר שמואל כו'. בפ"ב:

אי הכי. דאין זיקה חלץ לאחיות שחליצה הוגנת היא:

בשלמא צרה דרחל. דחלצה באחרונה לא תפטר דחליצה דרחל גרועה הואי דאי בעי לייבומי לא מצי דאחות חלוצתו היא:

אלא צרה דלאה תיפטר. דחליצת לאה כשרה היא דאי הוה בעי מצי לייבומי:

צרות דעלמא. כלומר כל היכא דמיתרמי כה"ג לא נפטרו צרות של אחרונה:

אי הכי. דצרות דקאמר שמואל בצרה דרחל שחלצה באחרונה קאמר:

חלץ לצרות נפטרו אחיות. בתמיה. דכי חלץ לצרת אחות החלוצה נפטרה אחות החלוצה:

אצרה דרחל מי מיפטרא. אחליצה דצרה מי מיפטרה רחל:

והא תנן. בהחולץ:

אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו. ואפילו לא היתה צרתה מאחיו אלא מנכרי וטעמא התם מפרש. והכא נמי אי הוה בעי לייבומי לא מצי:

התחיל באחיות. שחלץ ללאה לא יגמור בצרות לא פטרה חליצת צרה דרחל את רחל:

דתנן אסור אדם כו'. וכ"ש דלא יגמור באחיות דחליצת רחל לא מיפטרה צרה דלאו חליצה מעלייתא היא דאחות חלוצתו היא אלא שתיהן צריכות חליצה:

התחיל בצרות. שחלץ לצרת לאה:

יגמור אף באחיות. אם רצה לחלוץ לרחל נפטרה צרתה ואע"ג דרחל קרובת לאה שהיא צרת חלוצתו לא גריע בהכי דתנן מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו וה"נ כיון דאין זיקה אי הוה בעי לייבומי לרחל מייבם וכל שכן גמר בצרת רחל ולא ברחל דשכיחא מילתא טפי:

לעולם. כדאמר שמואל ברישא חלץ לאחיות לא נפטרו צרות משום דיש זיקה וחליצת האחיות גרועה ואפילו צרת לאה לא מיפטרה חלץ לצרות נפטרו אחיות דחליצתן משובחות משל אחיות. ודקשיא לך הויא צרת אחות אשה בזיקה והויא כי אחות זקוקה גופה לא היא משום דלא אלימא זיקה לשוויי לצרה כי ערוה ולא גזרו חכמים אלא באחות זקוקה:

הצרות לאחין. ואפילו צרת אחות אשה שרי לייבומי וכ"ש צרת אחות זקוקה:

אי הכי. אמאי תני חלץ יבומי נמי תתייבם הצרה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף