רש"י/זבחים/נח/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > לדף הבבלי
דיוני הלומדים על מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
מתני' קדשי קדשים. כאילו. בגמ' יליף טעמא:
גמ' אמר ר' יוחנן אומר היה כו'. גמרא גמיר לה ר' יוחנן:
ומאי כאילו. הא ודאי בצפון נשחטו:
אלא מעתה כו'. קס"ד דר' זירא דממתני' גמר לה ר' יוחנן דאמר אומר היה ר' יוסי:
מודה ר' יוסי בר' יהודה. אע"פ שמכשיר בראש המזבח מחציו ולצפון מודה הוא שאם שחטו כנגד אותו מקום מתחתיהם בקרקע פסולות ולקמן מפרש היאך יכול לשחוט תחת המזבח:
א"ל ר' אסי הכי אמר ר' יוחנן כו'. כלומר אומר היה ר' יוסי דקאמר ר' יוחנן לעיל לאו ממתני' שמע לה אלא הכי גמר לה מרבותיו ומתני' לאו במקום מזבח פליגי דנימא ר' יוסי כולו בצפון ור' יוסי בר' יהודה לימא חציו בצפון אלא בדרשא דקרא [פליגי[1]]:
ה"ג כולו לעולה וכולו לשלמים.[2] כולו ראוי לשחיטת עולה דקדושת צפון עליו מגזירת הכתוב וכולו ראוי לשלמים שהשלמים כשירין בצפון מק"ו בפירקין דלעיל (דף נה.):
דדחיק לה מקום. שמקומה קטן ודחוק שלא הוכשרו לה שאר הרוחות ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום לפיכך הכשיר להם ראש המזבח:
מאי כנגדן בקרקע. הא ליכא לפרושי כנגדן ברצפה במזרח המזבח ומערבו דאם כן לא קשיא מילתא לר' אסי לעיל דמהכא ליכא למילף דלית ליה לר' יוסי בר' יהודה חצי המזבח עומד בצפון דאפילו הוא צפון פסיל ליה ר' יוסי בר' יהודה דאפילו סמוך לכותל עזרה צפוני פסול אם משוך מכנגד זוית המזבח למזרח או למערב דדייק על ירך כדאמרן בפ"ב (לעיל (כו.) [כ.][3]) איזהו צפון מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפונית כנגד המזבח כולו אבל משוך מכנגד המזבח לא הלכך על כרחך האי כנגדו[4] בקרקע תחתיו קאמר. ומאי היא:
אינימא. ששחטן על כניסת הסובב והיסוד האי לאו כנגדן הוא אלא מזבח ממש הוא ומכשיר ביה ר' יוסי בר' יהודה כדקתני מחצי המזבח ולצפון כצפון:
כיפין. אולמים ארוולוד[5]:
דבצרוה בצורי. אם נמלכו לקצר המזבח ונשאר מחציו שבצפון פנוי ושחט שם פסולות ואע"ג דירך הוא פסיל ליה. אלמא סבירא ליה דבדרום עזרה הוא דאי לא אמאי פסיל ליה:
איפשר איתא להא דר' יוחנן. דאמר אומר היה ר' יוסי כוליה מזבח בצפון קאי ולא תנינא לה שום רמז במשנת ששה סדרים:
דק ואשכח. במסכת תמיד:
בררו משם. מדיר העצים:
עצי תאנה יפים. בשל תאנה היו רגילין וטעם אגדה הוא שבו היה[6] תקנה לאדם הראשון שנ' ויעשו להם חגורות:
מערכה שניה של קטרת. אצל מערכה גדולה היו מסדרין מערכה קטנה ליטול הימנה גחלים להכניס על מזבח הפנימי ג' קבין לכל בקר וערב להקטיר עליהן הקטרת ובסדר יומא בפרק טרף בקלפי (יומא דף מה:) בסופו ילפינן מקרא דעל מזבח החיצון צריך להיות[7] מערכה לכך:
כנגד מערבית דרומית. של מזבח החיצון. ומשוך לצד צפון להרחיקו מן הקרן ד' אמות וטעמא מפרש לקמן מאי שנא הך קרן ומה טעם מושכו הימנה ולצפון ד' אמות:
משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות גרסי'. וכן מצאתי בסדר המשנה במסכת תמיד:[8]
באומד[9] חמש סאין גחלים. לפי אומד ה' סאין גחלים היו נותנין שם עצים כך שיערו לחתות בתוכו בראש המזבח שהוא חלק[10] מחתה של סאה לר' יוסי דאמר בסדר יומא (דף מג:) בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך של ג' קבין. ובשבת היו מסדרין שם לפי אומד ח' סאין לפי שצריך להקטיר הבזיכין על מזבח החיצון שאין הקטר על מזבח הפנימי אלא קטרת שחרית וערבית שנ' לא תעלו עליו קטרת זרה וגו' (שמות ל ט):
ומאי סימנא. ומהו הסימן שהוקבע להם למערכת הקטרת ולבזיכין קרן מערבית דרומית ומשוך ארבע אמות מן הקרן לצפון[11]:
- ↑ כי"פ.
- ↑ לאפוקי מגי' "או כולו לעולה או כולו לשלמים", עי' הערה בגמ'.
- ↑ ע"פ ס' פריו בעתו.
- ↑ בכי"פ כנגדן (אבל בכת"י זה האות ואו נראה כ"פ כנון).
- ↑ כ"ה בכי"פ וכ"ה ביבמות פ ע"א. בנד' ארקמלו"ט ובכי"י ארקואלטו, ויש לציין שבב"מ קיז: הגירסא ברש"י ארקוולט.
- ↑ בכי"פ שבהן הייתה (וכ"ה "היתה" בנד').
- ↑ בכי"י לעשות.
- ↑ וכן הוא בכל המקורות שבידינו.
- ↑ כ"ה בנד' ("באמד", ובהגהות רב"א כלפנינו). בכי"י נראה שכתוב "כנימר", ובכי"מ נר' "בגומד", ועה"ג צוין "י"ס באומד".
- ↑ עי' ביאורו ברש"ש.
- ↑ בנד' ולצפון. בכי"י "ומשוך מן הקרן ד"א".