רש"י/זבחים/נז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
נוסח מוגה מכתבי־יד ועוד
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
בנין שלמה לחכמת בצלאל

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png ב

גירסת פירוש רש"י לדף זה באוצר הספרים היהודי השיתופי היא גירסה מוגהת ומוערת
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה

ה"ג ואיבעית אימא חוץ מפנים בחד[1] זימנא גמר. והכי איתא בסדר יומא בפרק הוציאו לו (דף נז.) כלומר נהי נמי דהיקש בהמות כהיקש מקומות הואיל והיקש בהמות הוי צורך פנים אפילו הכי לא דמי לההוא דלעיל דאילו היכל כולה מילתא בעי למילף מפנים ואיידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשים בפנים כגון למטה בפר ולמעלה בשעיר נדרש ולמד בבת אחת ובא אף הלמד בפנים בהיקש עמו וגבי היקש דלעיל נמי אם היינו צריכין ללמד לבכור תנופת חזה ושוק וזמן אכילה והוקש בכור לתודה עצמה ללמוד שתיהן ממנה מתוך שהתורה מלמדת עליו זמן אכילה הכתוב בה מלמדת עליו נמי חזה ושוק שלמדנו בהיקש משלמים אבל עכשיו[2] שלא הוקש לתודה אלא לחזה ושוק וללמוד ממנו זמן אכילה לבדו אם אתה אומר לחזה ושוק של תודה היקישו הכתוב הן עצמן לא למדו בתודה אלא בהיקש:[3]

היינו דכתיב ממושבותיכם וגו'. גבי שתי הלחם דעצרת כתיב והוצרכנו במסכת מנחות (דף עז:) ללמוד מהם כמה עשרונות יש בלחמי תודה. ובגופן נכתב עשר חלות בכל מין אבל לא נתפרש מכמה היא החלה ומייתינן לה לחלות חמץ שבתודה בהיקש משתי הלחם

מהדורא קמא[4] מהדורא בתרא[5]
דכתיב ביה תביאו יתירא לומר שאף הן חמץ והכתוב הקיש כל הבאות של חמץ שיהו שוות ומקרא יתירא דתביאו ילפינן לה דלא איצטריך דכתיב והקרבתם מנחה חדשה ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ולא איצטריך תביאו מה ת"ל תביאו

כל חמץ שאתה מביא ממקום אחר יהא כזה:

עשרון לחלה. כדכתיב שתים שני עשרונים: [6]

למדנו עשרה. עשרונות לחמץ שהרי עשר חלות חמץ יש בתודה שלמדנום שם בגזירה שוה תרומה תרומה מתרומת מעשר

[מהדורא בתרא:[7] מה תרומת מעשר אחד מעשרה אף תרומת תודה דכתיב (ויקרא ז יד) והקריב ממנו אחד מכל קרבן (מכל מין)[8] תרומה לה' אחד מעשרה[9] הרי עשר חלות ובהיקש דתביאו למדנו שהחלה עשרון]

הרי שלמדנו י' עשרונות לחמץ בהימנו ודבר אחר הימנו דמניין של חלות למידה שלא בהיקש אלא בגזירה שוה[10] והוי בהימנו דקיימא לן דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש ומידת החלות הוי דבר אחר שלמדנום בהיקש משתי הלחם וחוזרת ומלמדת[11] על שלשה מינין שבמצה שיהו כולן עשר עשרונות בהיקש דקתני התם עשר למצה מניין ת"ל על חלות לחם חמץ הקיש מצה לחמץ לומר לך נגד חמץ הבא מצה אלמא היקש של הימנו ודבר אחר חוזר ומלמד בהיקש:[12]

ה"ג תביאו רבוייא הוא. לרבות חמץ שבתודה שכל שתים שבו יהו שני עשרונים והוי כמאן דכתיב בגופייהו ולא משתי הלחם גמרי דהא בההוא קרא גופיה דכתי' עשרון לחלה כתי' ריבוייא דתודה: [13]

מאן תנא. דאינו נאכל אלא עד חצות:

עד שעת חפזון. שהן נחפזין ללכת והיינו לאור הבוקר כדכתיב (שמות יב כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר:

יכול יהא נאכל כשאר כל הקדשים. ביום זביחתו קודם שתחשך יתחיל לאוכלו אם ירצה ת"ל כו':

להרחיק את האדם. כדתנן בכולהו עד חצות:

א"כ מאי אלא. ליתני ונאכל עד חצות כדתנן בכולהו:

כי התם. דומיא דלילה ומנוייו וצלי תנייה דהוו דאורייתא.

ואיבעית אימא לא גרסינן וה"ג אם כן מאי אלא כי התם מה התם דאורייתא כו':



שולי הגליון


  1. בכי"י בחדא, וכ"ה בגמ' כי"מ.
  2. כ"ה בכי"י ותוס'. בכי"פ והגהות רב"א השתא.
  3. בנד' הגירסא: וגבי היקש דלעיל נמי יום כתוב בתודה והוקש בכור לתודה ללמוד לו חזה ושוק ולמידתה בהיקש [אי הוה] הוקש בכור לתודה עצמה והיה למד ממנה תנופת חזה ושוק ואכילת יום ולילה דמתוך שיכולה ללמוד עליו זמן לאכילה שהו[א] כתוב בה מלמדת נמי עליו תנופת חזה ושוק אבל השתא לתודה עצמה לא הוקשה הכתוב אלא לחזה ושוק שהתודה לא למדתו' אלא בהיקש:
    וכן בעמוד זה הרבה שינויים מופלגים והבאנום בהערות ומקורם צריך בירור.
  4. כי"י.
  5. נד', כי"פ (שם משתי הלחם דכת' שאף (ונ"ב תו') כו' מה ת"ל תביאו (ונ"ב ע"כ) דכת' ביה תביאו יתירא לומר כל כו', וזה מראה שנכנס בפנים מן הגליון).
  6. בנד' נוסף:
    אי מה להלן. אלו שני עשרונים צאן קדשים הגיה שני עשרונים ותו לא ע"פ רש"י מנחות) אף אלו כל עשר חלות שבה שני עשרונים: ת"ל תהיינה. התם מפרש מאי תלמודא בפ' התודה:
  7. ע"פ נד' וכי"פ (שם נוסף לקמן אחרי תיבות "בגזירה שוה" וצוין עה"ג "תו'" ובסופו מצוין להמשיך הרי שלמדנו, וצוין עה"ג "ע"כ", כנ"ל).
  8. בכי"פ ליתא.
  9. עי' מנחות עז ע"ב.
  10. בכי"י המניין של חלות למידה שלא בהיקש, וכ"ה בהגהות רב"א.
  11. בכי"י וחוזרות ומלמדות.
  12. בנד' אחרי תיבות "לחמץ בהימנו ודבר אחר" (בראש הקטע) הגירסא: עשר חלות למדנו בהן כבר ובהיקש הן למידות עשרון לחלה:
    עשרה. עשרון לשלשת מינין שבמצה מניין:
    ת"ל על חלת לחם חמץ. מנה הכתוב מינין שבמצה וכתב אחריהם על חלת לחם חמץ הרי היקש אלמא חמץ שלמדנו בו עשרה עשרונות בהימנו ודבר אחר חוזר ומלמד על המצה בהיקש עשרה עשרונות:
    וממשיך תביאו כו'.
  13. בנד' הגירסא: ולאו משתי הלחם גמרי והיכי דמי דליהוי הימנו ודבר אחר כגון אי איתקוש חמץ דתודה ושתי הלחם בקרא אחרינא דלא מפרש בי(ן)[ה] עשרון לחלה וילפינן תודה משתי הלחם בהיקש לעשרון לחלה ובדידיה כתיבי עשר חלות:
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף