רש"י/זבחים/נה/ב

רש"י זבחים נה ב

גירסת פירוש רש"י לדף זה באוצר הספרים היהודי השיתופי היא גירסה מוגהת ומוערת
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה

במאי קמיפלגי. מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך:

דניבעי פתח אהל מועד. כדאמרי' לקמן שאם אין שם פתח כגון קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שפירקוהו לא היה שוחט:

וחד להכשיר צדדין. כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי הדר כתיב לפני ולא כתיב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד:

וחד לפסול צידי צדדין. כגון לשכות ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה כדלקמן דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא אהל מועד נטוי להכי הדר כתיב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות:

וצפון לא איצטריך קרא. דמק"ו אתי:

וחד להכשיר צפון. דק"ו מעוטי ממעט ליה לאידך גיסא וק"ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר להאי קבע צפון ולהאי שאר רוחות דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא דקביעות מקום בעלמא הוא:

וצידי צדדין. לפסול לא איצטריך קרא אחרינא דלפני כתיב בקרא קמא:

לשון פתח אינו אלא החלל והפותח ונועל קרוי דלת:

מוגף. סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות (ערכין דף יא:):

וילון. פרוש כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא:

הוא עצמו. וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד:

גובהא. כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה:

שני פשפשין היו בבית החליפות. שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט"ו אמה לכל צד וארכו מן המזרח למערב אינו אלא י"א ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד:

להכשיר את כל העזרה. את כל שאר העזרה שאינה בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד זוית כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לצד בית החליפות ובית החליפות עצמו ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינא ביה מהשתא לפני ולקמיה פריך האיכא צדדין:

ולאכילת קדשי קדשים. קס"ד השתא דלאכילה נמי בעינן לפני ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה:

ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהא שמנה. שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש"מ גובהא לא פסיל:

לא דגביהי אינהו שמנה. גובהן של פתחים ח' אמות:

פשפשין שאני. שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא בעלמא:

והאיכא צדדין. היינו אויר שבין כותל אולם לכותל עזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו לפני:

דפתח להו בקרן זוית. של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום:

אחורי בית הכפורת. י"א אמה היו אויר עד חומת העזרה למערב:

מאי. במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה:

לול. כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפורת לאויר עזרה:

והיינו דכתיב שנים לפר בר. בספר עזרא (ד"ה א כו) משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמיד[ו] לפר בר והיינו לאותו לול:

כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן. כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדש קדשים:

אין חייבין משום טומאה. הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות (דף לה.) למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשין בהן את העזרה ובתהלוכות סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.):

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף