רש"י/דברים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ דברים ב

א

ונפן ונסע המדברה. אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר לכנס לארץ מן דרומו לצפונו, ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר, שהוא בין ים סוף לדרומו של הר שעיר, והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח דרך ים סוף. דרך יציאתן ממצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית. משם היו הולכים לצד המזרח:

ונסב את הר שעיר. כל דרומו עד ארץ מואב:

ג

פנו לכם צפנה. סבו לכם לרוח מזרחית, מן הדרום לצפון, פניכם לצפון, נמצאו הולכים את רוח המזרחית וזהו שנאמר (שופטים י"א) ויבואו (ויבא) ממזרח שמש לארץ מואב:

ד

ונשמרתם מאד. ומהו השמירה אל תתגרו בם :

ה

עד מדרך כף רגל. אפלו מדרך כף רגל, כלומר אפלו דריסת הרגל איני מרשה לכם לעבר בארצם שלא ברשות. ומדרש אגדה עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים, שנאמר (זכריה י"ד) ועמדו רגליו וגו':

ירשה לעשו. מאברהם, עשרה עממים נתתי לו, שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר, אחד מהם לעשו והשנים לבני לוט, בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו אחותי היא, עשאו כבנו (בראשית רבה נ"א):

ו

תכרו. לשון מקח, וכן אשר כריתי לי (בראשית נ), שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה (ראש השנה כ"ו):

ז

כי ה' אלהיך ברכך. לפיכך לא תכפו את טובתו להראות כאלו אתם עניים, אלא הראו עצמכם עשירים:

ח

ונפן ונעבר. לצד צפון הפכנו פנים להלך רוח מזרחית:

ט

ואל תתגר בם וגו'. לא אסר להם על מואב אלא מלחמה, אבל מיראים היו אותם, ונראים להם כשהם מזינים, לפיכך כתיב (במדבר כ"ב) ויגר מואב מפני העם, שהיו שוללים ובוזזים אותם. אבל בבני עמון נאמר (פסוק י"ט) ואל תתגר בם, שום גרוי, בשכר צניעות אמם, שלא פרסמה על אביה כמו שעשתה הבכירה שקראה שם בנה מואב (בבא קמא ל"ח):

ער. שם המדינה:

י

האמים לפנים וגו'. אתה סבור שזו ארץ רפאים שנתתי לו לאברהם, לפי שהאמים שהם רפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא, כי אותן רפאים הורשתי מפני בני לוט והושבתים תחתם:

יא

רפאים יחשבו וגו'. רפאים היו נחשבין אותם אמים, כענקים הנקראים רפאים, על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות (בראשית רבה כ"ו):

אמים. על שם שאימתם מטלת על הבריות (שם), וכן בשעיר ישבו החרים ונתתים לבני עשו:

יב

יירשום. לשון הווה, כלומר נתתי בהם כח שהיו מורישים אותם והולכים:

טו

היתה בם. למהר ולהמם בתוך ארבעים שנה, שלא יגרמו לבניהם עוד להתעכב במדבר:

טז

ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי וגו'. אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפרשה זו וידבר אלא ויאמר, ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים, לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה, פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל (מכילתא שמות י"ב):

אנשי המלחמה. מבן עשרים שנה היוצאים בצבא:

יח

אתה עבר היום את גבול מואב, וקרבת מול בני עמון. מכאן שארץ עמון לצד צפון:

כ

ארץ רפאים תחשב. ארץ רפאים נחשבת אף היא, לפי שהרפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא שנתתי לאברהם:

כג

והעוים הישבים בחצרים וגו'. עוים מפלשתים הם, שעמהם הם נחשבים בספר יהושע, שנאמר (יהושע י"ג) חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים, ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מתרים לקחתה מידם (חולין ס'):

כה

תחת כל השמים. למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג ונודע הדבר תחת כל השמים (עבודה זרה כ"ה):

כו

ממדבר קדמות. אע"פ שלא צוני המקום לקרא לסיחון לשלום, למדתי ממדבר סיני, מן התורה שקדמה לעולם, כשבא הקב"ה לתנה לישראל חזר אותה על עשו וישמעאל, וגלוי לפניו שלא יקבלוה ואע"פ כן פתח להם בשלום, אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום. ד"א, ממדבר קדמות , ממך למדתי, שקדמת לעולם, יכול היית לשלח ברק אחד ולשרף את המצרים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמר (שמות ה) שלח את עמי, במתון (תנחומא):

כט

כאשר עשו לי בני עשו. לא לענין לעבר בארצם, אלא לענין מכר אכל ומים:

עד אשר אעבר את הירדן. מוסב על אעברה בארצך:

לא

החלתי תת לפניך. כפה שר של אמוריים של מעלה תחת רגליו של משה והדריכו על צוארו:

לב

ויצא סיחן. לא שלח בשביל עוג לעזר לו, ללמדך שלא היו צריכים זה לזה:

לג

ואת בניו. בנו כתיב, שהיה לו בן גבור כמותו (תנחומא חקת):

לד

מתם. אנשים, בבזת סיחון נאמר בזזנו לנו, לשון בזה, שהיתה חביבה עליהם ובוזזים איש לו, וכשבאו לבזת עוג, כבר היו שבעים ומלאים, והיתה בזויה בעיניהם, ומקרעין ומשליכין בהמה ובגדים, ולא נטלו כי אם כסף וזהב, לכך נאמר בזונו לנו, לשון בזיון, כך נדרש בספרי בפ' וישב ישראל בשטים:

לז

כל יד נחל יבק. כל אצל נחל יבק:

וכל אשר צוה ה' אלהינו. שלא לכבש, הנחנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.