רש"י/גיטין/לז/ב

רש"י גיטין לז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המחזיר חוב לחבירו בשביעית. בזמן שהשביעית נוהגת ועברה עליו שביעית ואח"כ החזירו ולא שהחזירו בשביעית עצמה דא"כ לא הוה צריך למימר משמט אני דקי"ל אין שביעית משמטת אלא בסופה:

צריך. המלוה שיאמר לו משמט אני:

ואם אמר לו אע"פ כן. אני רוצה להחזירו לך:

שנאמר וזה דבר השמטה. צריך לומר דיבור של שמיטה:

ותלי ליה. אם היה רוצה לחזור בו יתלנו על עץ אם גברה ידו עד דאמר ליה אע"פ כן:

עד דאמר הכי. במתנה אני נותן לך ואין כאן משום לא יגוש דלא בבי דינא קתבע ליה ולאו משום חוב:

הוה מסיק ביה רבה זוזי. היה נושה בו מעות רבה היה המלוה:

אזל לגביה. אביי אתא לגבי אבא בר מרתא:

אמר. רבה לא הוה ביה דעתא בהאי מדרבנן מעיקרא דהוה ליה למימר אע"פ כן:

כיון דתקון רבנן פרוזבול. ומצי למיגבי בהיתרא:

לא שביק היתירא. דמלוה בלא פרוזבול למימר הוה לי ואבד ואכיל איסורא:

הרי אלו לא יפרעו. בכתובות בפרק הכותב אלמא לא מהימן לומר היה לי ואבד דעל כרחיך בדטעין היה לי ואבד עסקינן דאי לאו הכי צריכא למימר דשביעית משמטת:

אינו צריך. דנאמן לומר אבד:

מתני' עבד. כנעני:

שנשבה ופדאוהו. ישראלים אחרים:

ישתעבד. בגמ' מפרש:

גמ' אי לפני יאוש. של בעלים הראשונים פדאוהו מן העובד כוכבים:

לשום עבד אמאי ישתעבד. וקס"ד לרבו ראשון ואמאי הרי נתייאש:

ולשום עבד. על מנת להחזירו לרבו ראשון או אפי' על מנת להשתעבד בו:

ישתעבד לרבו ראשון. דשני לא קנה דמידע ידע דלא פקע שם מריה מיניה לפני יאוש והרי הוא כגוזלו ממנו:

כך מצוה לפדות את העבדים. וליכא למיחש למימנעי ולא פרקי:

לרבו שני. ולקמן פריך ממאן קנייה:

בין כך ובין כך ישתעבד. לרבו ראשון כדחזקיה:

בשלמא לאביי. דמוקי בלפני יאוש וטעמא דת"ק משום מימנעי ולא פרקי:

היינו דקאמר כשם. דאיהו לא חייש למימנעי ולא פרקי משום דמצוה לפדותו:

אלא לרבא. דמוקי בלאחר יאוש וטעמא דת"ק משום אפקעתא דיאוש הוא מאי כשם דקאמר הא טעמא דרשב"ג משום דחזקיה שלא יפיל עצמו לגייסות הוא:

למעשה ידיו. וישראל קני ליה מידו למעשה ידיו בכספא ולגופיה בטבילה לשם עבדות כדאמרינן ביבמות בהחולץ (יבמות דף מז:) ואפילו מל וטבל גבי רבו ראשון קנייה שבאי ביאוש למעשה ידיו דהא אפי' ישראל נמי מיקני ליה לעובד כוכבים למעשה ידיו ונהי דישראל נפיק מיניה ביובל אבל עבד משתעבד לעולם:

מהם תקנו. רבוי' הוא דהא כתיב לעיל מיניה מהם תקנו עבד ואמה וכתיב בתרי' וגם מבני התושבים הגרים עמכם ולישתוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף