בניהו/ברכות/כד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
רש"ש
בית נתן
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בניהו TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תניא כותיה דרב חסדא: היה מהלך במבואות המטנפות, לא יקרא קריאת שמע, ולא עוד אלא שאם היה קורא ובא, פוסק. פירוש: מבואות שדרכן להיות מטנפות על הרוב, אפילו שהוא לא בדקן עתה, ולא ידע אם יש שם טינוף וצואה או לאו, דאפשר דליכא. דאם ראה שיש שם צואה, לא אצטריך ללמדנו דין זה שלא יקרא קריאת שמע, וכי סלקא דעתך שיקרא קריאת שמע בבית הכסא ח"ו?! ולכן כיון דאיירי בהיכא דלא ראה ולא ידע אם יש שם צואה, ורק משום דדרכן להיות מטנפות על הרוב, קאמר שלא יקרא, ולא עוד אלא שאם היה קורא צריך לפסוק.
ועל זה שואל בגמרא: לא פסק, מאי? פירוש: אם קרא ולא פסק דעבד איסורא מאי, אם יצא ידי חובת קריאת שמע ויענש על אשר לא פסק? או דלמא גם ידי חובת קריאת שמע לא יצא! ועל זה מביא רבי מיאשא פסוק: חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (יחזקאל כ, כה), דקשה, כיון דקרי להו חקים וקרי להו משפטים נמצא מצות גמורות הם, ואיך אומר עליהם לא טובים ולא יחיו בהם? אלא ודאי דאיירי בכהאי גוונא שהוא קרא קריאת שמע במבואות שדרכן להיות מטונפות, דהוא עבד מצוה גמורה וחק היא ויצא ידי חובתו, אך משום דעבד איסורא לעבור על דברי חכמים שצווהו לפסוק ולא פסק, ולהכי קרי להו לזו וכיוצא בה בשם לא טובים ולא יחיו בהם.
ורבי אסי אמר על זה נאמר: הוי משכי העון בחבלי השוא (ישעיה ה, יח). וצ"ל, מה הם החבלים שיש לשוא? אלא איירי בכהאי גוונא שלמד תורה במקומות מטונפות שנתן כח לסטרא אחרא דנקראת שוא, וזהו הכח, תעשהו הסטרא אחרא חבלים שתמשוך בהם עונות ואיסורים לזה האדם להכשילו בהם. ורב אדא בר אהבה אמר על זה נאמר: כי דבר ה' בזה (במדבר טו, לא) פירוש: הרי זה כמי שמביא דורון יקר למלך, ופרס עליו סמרטוט בלוי ומזוהם, כך הקורא קריאת שמע במבואות ומקומות מטונפות, שביזה דבר ה' בדבר זה.
ושאלו ואם פסק, מה שכרו? פירוש: אם שכרו הוא רק שיהיה נעדר הרע ממנו, דוגמת מעשה במצוה זו שהיא העדר הקריאה במקום זה, או דלמא ישיג טוב בעין? והשיב: עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים (דברים לב, מז). פירוש: אף על פי שמצותכם בדבר זה אינה אלא העדר, לא יספיק לכם שכר שהוא רק העדר הרע, אלא תאריכו ימים שהוא השגת טובה בעין.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף