רש"י/במדבר/לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ במדבר לג

א

אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו להודיע חסדיו של מקום, שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטלטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות, צא מהם י"ד שכלם היו בשנה ראשונה קדם גזרה, משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה שמשם נשתלחו מרגלים, שנאמר ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (במדבר י"ב), שלח לך אנשים וגו' (שם י"ג), וכאן (פסוק י"ח) הוא אומר ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה, למדת שהיא במדבר פארן. ועוד הוצא משם ח' מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן, מהר ההר עד ערבות מואב, בשנת הארבעים, נמצא שכל שמונה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות, זה מיסודו של רבי משה. ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת: משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאתו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות, אמר לו, כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו':

ד

ומצרים מקברים. טרודים באבלם:

יח

ויחנו ברתמה. על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים (תהלים ק"כ):

לח

על פי ה'. מלמד שמת בנשיקה:

מ

וישמע הכנעני. ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני כבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה (ראש השנה ג'):

מד

בעיי העברים. לשון חרבות וגלים כמו לעי השדה (מיכה א'), שמו את ירושלים לעיים (תהלים ע"ט):

מט

מבית הישמת עד אבל השטים. כאן למדך שעור מחנה ישראל י"ב מיל, דאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו' (עירובין נ"ה):

אבל השטים. מישור של שטים אבל שמו:

נא

כי אתם עברים את הירדן וגו' והורשתם וגו'. והלא כמה פעמים הזהרו על כך אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה על מנת כן תעברו, ואם לאו, מים באין ושוטפין אתכם, וכן מצינו שאמר להם יהושע (יהושע ד') בעודם בירדן (סוטה ל"ד):

נב

והורשתם. וגרשתם:

משכיתם. כתרגומו, בית סגדתהון, על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפשוט ידים ורגלים, כדכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה (ויקרא כו):

מסכתם. כתרגומו, מתכתהון:

נג

והורשתם את הארץ. והורשתם אותה מיושביה, ואז וישבתם בה , תוכלו להתקים בה, ואם לאו, לא תוכלו להתקים בה:

נד

אל אשר יצא לו שמה. מקרא קצר הוא זה: אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה :

למטות אבתיכם. לפי חשבון יוצאי מצרים (בבא בתרא קי"ז). ד"א, בי"ב גבולין כמנין השבטים:

נה

והיה אשר תותירו מהם. יהיו לכם לרעה:

לשכים בעיניכם. ליתדות המנקרות עיניכם, תרגום של יתדות שיכיא:

ולצנינם. פותרין בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם, לסגר ולכלא אתכם מאין יוצא ובא:

וצררו אתכם. כתרגומו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.