מזרחי/במדבר/לג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מזרחי TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

משל למלך שהיה בנו חולה כו' כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות כאן ישננו כאן הוקרנו כאן חששת את ראשך. כך אמר לו הקב"ה למשה. מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני לכך נאמר אלה מסעי במדבר רבה:

לח[עריכה]

על פי יי' מלמד שמת בנשיקה. שעל פי יי' נדרש לפניו ולאחריו ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יי' וימת שם ויהיה על פי יי' מתפרש לשני' כי ויעל ע"פ יי' פירושו בגזרת יי' ועל פי יי' וימת פירושו בנשיקת פיו:

מ[עריכה]

וישמע הכנעני כאן למדך שמיתת אהרן היא השמיעה. דכתיב ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו וישמע הכנעני אלמא מיתתו היא השמיעה ששמע אבל למעלה בפרשת פרה כתב וישמע הכנעני לא ידענו מה שמועה שמע אם מיתתו של אהרן אם בכייתו של אהרן מפני ששניהם כתובים לעיל וימת אהרן שם בראש ההר ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ואפשר לומר ששמע את שניהם ופרשת פרה הודיע של מתתו ושל בכייתו וכאן הודיע של מיתתו ושניהם נכונים אבל מלא ידענו לא משמע כך:

מט[עריכה]

אבל השטים מישור של שטים אבל שמו. לא שפי' אבל מישור והמתרגם שתרגמו מישר שטים פתר הענין לא הלשון ורש"י ז"ל פירש זה בפרשת לך לך גבי איל פארן ע"ש:

נג[עריכה]

והורשתם את הארץ מיושביה. אמר זה מפני שפי' והורשתם מלשון גרוש והגרוש אינו נוחל בארץ רק ליושביה מן הארץ או לארץ מיושביה כי הכל אחד ופי' והורשת' מלשון גרוש מפני שאילו היה מלשון ירושה היה לו לכתוב וירשתם את הארץ מבנין הקל לא מבנין הכבד כי אחר שהקל ממנו יוצא לשני יחויי' שיהיה הכבד ממנו יוצא לשלישי אבל מענין גרוש שלא נמצא ממנו מבנין הקל הוא יוצא לשני בלבד והיא הארץ מיושביה ולכן צדקו דברי הרב ודברי אנקלוס שפירשוהו מענין גרוש ולא מענין ירושה:

נד[עריכה]

ד"א בשני' עשר גבולים כמנין השבטי'. תימה דהא דלא כמאן דתניא בפ' יש נוחלין ר' יאשיה אומ' ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ שנא' לשמות מטות אבותם ינחלו רבי יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנאמר לאלה תחלק הארץ ומה אני מקיים לשמות מטות אבותם ינחלו שכל נחלות שבעולם חיים יורשי' מתים וכאן מתים יורשים חיים כו' ר"ש בן אליעזר אומר לאלה ולאלה נתחלקה הארץ כדי לקיים שני מקראות הללו הא כיצד היה מיוצאי מצרים נוטל חלקו עם יוצאי מצרים היה מבאי הארץ נוטל חלקו עם באי הארץ מכאן ומכאן נוטל חלקו מכאן ומכאן אלמא כ"ע מודו דשמו' מטות אבותם ליוצאי מצרים קא מיירי ולא לשבטי' ואלו הכא בלמטו' אבותיכם תתנחלו ספוקי מספקא ליה אי ליוצאי מצרי' קמייר' אי לשבטים קמיירי ופי' אותו בשני הפירושים וצ"ע:

נה[עריכה]

והיה אשר תותירו מהם יהיו לכם לרעה. הוסיף מלת יהיו לכם כי בזולת מלת יהיו יהיה פירושו שאתם תותירו אותם בכונה שהיו לשכים ובזולת מלת לכם לא יודע למי יהיו לשכים גם פי' לשכים לרעה כי אין כוונת השכים אלא הרעה לא שכים ממש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.