רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משך חכמה
עמר נקא
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואם זבח השלמים קרבנו. אחר שביאר הדין המנחה בא לבאר דין מעשה זבח השלמים וכבר נקרא שלמים מענין שלום ר"ל שהוא יבא אחרי היות שלום בין האדם למקום ולזה היה עניינו שיאכלו בו על שלחן אחד הבעלים והכהנים וה' יתע' וזה כי הדם והאמורים היו למזבח וחזה ושוק לכהנים והעור והבשר לבעלים. וכבר נבאר זה באור שלם אחר שישלמו לב עניני הקרבנות:

אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו. מי שהוא זכר ודאי או נקבה ודאית יצא טומטום ואנדרוגינוס:

תמי'. להוציא בעל מום והנה לא הקפידה התורה בו שיהיה זכר כמו שהקפידה בעולה לפי שהעולה כלה לשם יתעלה:

לפני יי'. ר"ל בעזרה באופן שיהיו פניו לצד המערב:

ב[עריכה]

וסמך ידעו על ראש קרבנו. כבר בארנו זה במה שקדם. וראוי שיובן מזה שאין הסמיכה נוהגת אלא במה שאפשר שיאמר בו שהוא קרבן שלו ולזה לא תהיה הסמיכה בפסח ובכור ובמעשר ועוד שהם אינם באים על חטא כלל והסמיכה הוא בעבור החטא כמו שקדם:

ושחטו פתח אהל מועד. מגיד שהשחיטה כשרה בזר. ושחיטת השלמים כשרה בכל העזרה. כי על העזרה היתה נקראת פתח אוהל מועד ר"ל מבוא אהל מועד ולזה אם שחטה בעזרה אפילו אחורי ההיכל כשרה כי כל העזרה היא מבוא אוהל מועד ר"ל שממנה יבואו אל אוהל מועד. ואולם אם שחטה בגגו של היכל פסולה וכן אם שחטה בעזרה והיו דלתות ההיכל נעולות כי אז אין העזרה בעצמותה מבוא אבל מועד אם אל באמצעות פתיחת דלתות ההיכל וזה מבואר מאד:

וזרקו בני אהרן הכהנים. בעת שהם בכהונם להוציא החללים ומחוסרי בגדים ושאר מה שידמה לזה ויתבאר שמשחיטה ואילך מצות כהונה על האופן שהתבאר במה שקדם:

על המזבח סביב. ר"ל למטה מחוט הסקרא ושם היה נותן שתי מתנות שהן ארבע בשתי קרנות לאלכסון המזבח כמו שביארנו במה שקדם:

ג[עריכה]

החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב. זה מבואר כי קצת החלב היה המכסה הקרב בלתי דבק בו וקצת דבק בו כמו חלב שעל גבי הקבה. ומשני אלו החלבים דבר בזה המקום:

ד[עריכה]

ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהם אשר על הכסלים. אלו לא אמר כי אם החלב אשר עליהן היה לחשוב שלא יהיה קרב מהחלב ההוא רק מה שהיא ממנו על הכליות לבד ולזה אמר אשר על הכסלים וכלל בה הנשאר מהחלב ההוא ופתילות החלב אשר על הכסלים שהוא תחת החלב הנמשך לחלב הכליות:

ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה. הנה היה נוטל מעט מן הכבד עם היותרת כמנהג הטבחי' והוא מה הו מן הכבד אצל הכליות והנה ביאור הפסוק כן והיותרת נוסף על הכבד שהוא אצל הכליות יסירנה:

ה[עריכה]

והקטירו אותו בני אהרן המזבח. ר"ל בעל שהם בכהונם לפי שכבר אמר אחר זה בהשלמת באור מעשה זבח השלמי' והקטירו הכהן:

והקטירם הכהן על העולה אשר על האש אשר על המזבח. ר"ל על עולת התמיד של בקר שהיא ראשונה לכל שאר הקרבנות. וכבר ישימו שם עצים על האש קודם הקטרה כמו שקדם ומזה המקום יתבאר שאין דין גזירי עצים נוהג כי אם בעולת התמיד שאם היה נוהג כן בעולת יחיד הנה אל היה ראוי שיהיה הבדל בזה העניין בין העולה ויתר הקרבנות:

ו[עריכה]

ואם מן הצאן קרבנו לפני אהל מועד. ר"ל בעזרה וכל מקומות העזרה כשרים בזה. כמו שהתבאר במה שקדם כי אין ראוי שיהיה הבדל בזה בין קצת מיני זבח השלמים ובין קצת חלבו האליה תמימה:

ט[עריכה]

לעומת העצה יסירנה. רוצה לומר שמנו והנבחר ממנו והוא האליה ויסיר אותה בשלמות עם חליות השדרה עד מקום חבור הכליות והוא נקרא העצה בלשוננו:

טז[עריכה]

כל חלב ליי'. רוצה לומר שהמכוון בהקטרת חלבים האלו הוא שיהיה כל חלב ליי' באופן שלא יאכלוהו בני ישראל והנה יתבאר במה שיבא חלק הכהנים בזבח השלמים והשאר יהי' נאכל לבלעי':

יז[עריכה]

חקת עולם לדורותיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו. מגיד שלא נאסר לבד החלב והדם של הקרבנות אבל נאסר כל חלב וכל דם מהבהמות המותרות באכילה ולזה אע"פ שהותר בשר תאוה אחר הכנס ישראל בארץ הנה ינהג בבשר ההוא זה הדין ולמדנו עוד עם זה שאין המצוה הזאת תלויה בארץ ולזה אמר בכל מושבותיכם שלא יחשוב חושב מזה יהיה נוהג לבד בקרבנות כי אין הקרבנות נוהגות בכל מושבות כמו שיתבאר במה שיבא. ולפי שסמך אזהרת החלב למה שאמר כל חלב ליי' למדנו שהחלבים שהם ליי' הם הנאסרים לבד מזה המקום יתבאר שהחלב שבתוך הכליות ושבתוך הכסלי' אינו נאסר מן התורה כי התורה לא זכרה בחלבי' אשר לה' כי אם החלב שעל הכליות ועל הכסלים ולא שבתוך הכליות ובתוך הכסלים. ולפי שלא זכר בקרבנות בדם מינים שונם כמו שזכר בחלבים ואמר כל דם לא תאכלו למדנו שכל אחד ממיני הדם הוא בלאו לא הדם היוצא בשעת שחיטה לבד אשר היה נזרק על המזבח כמו דם האברים ודם התמצית ומה שידמ' להם ובכאן נשלם זכר הקרבנו' שיהיו על צד הנדר והנדבה ואולם למה היו אלו הקרבנות בזה האופן הנזכר הנה נבא זה אחר שנשלם זכר הקרבנות כלם כדי שלא נכפול המאמר בזה ושם נבאה בג"ה התועלות המגיעות מהם ומה מהם על הכונה הראשונה ומה מהם על הכונה השנית:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.